זמן משלוח מנות בפורים
כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.
ידוע ששלישים שבאים זה אחר זה אין כלל מוחלט איזה מהם מפסיק יותר. ועפ"י זה יש לי ספק: אל אחשדרפני המלך (פזר גדול) ואל הפחות (שני גרישין) אשר על מדינה ומדינה. האם אשר על מדינה ומדינה חוזר גם על אחשדרפני המלך או האם חוזר רק על הפחות, ונפקא מינה אם להפסיק יותר אחר הפחות או אחר המלך. שהמלבי"ם פירש שהיו ממונים על כל מדינה וכן נראה מפסוק בדניאל ו-ב ובמלבי"ם שם. מאידך הרד"ק בס' השורשים כ' שאחשדרפנים היו רואים פני המלך תמיד בפנים. ולפי פירושו על מדינה ומדינה חוזר רק על הפחות. עוד ספק יש לי: ויאמר חרבונה (תלשא) אחד מן הסריסים(גריש) לפני המלך. האם לפני המלך הוא המשך של הסריסים- שהיו לפני המלך- שכן נראה שפירש בס' מנות הלוי, או לפני המלך חוזר על ויאמר חרבונה כמו ויאמר ממוכן לפני המלך-שכן נראה שפירש המלבי"ם שכ' אחת מן הסריסים שהלכו לקרוא את המן אל המשתה. ומשמע שמיאן לפרש אחת מן הסריסים שלפני המלך. וראייה לפירוש זה ממה שחיברו הטעמים אחת מן הסריסים ביחד ואח"כ הפסיק, שלפי המנות הלוי נראה להפסיק אחר אחד יותר מלאחר הסריסים.
א. כדעת רד”ק
ב. כדעת המלבי”ם