שאל את הרב
print
אא
בפרשת קדושים (פרק כ' פסוק כ') נאמר שאיש אשר ישכב את דדתו ימתו ערירים, ורש"י פירש שלא יהיו לו ילדים, ואם יש לו קוברן. אז יוצא שהקובר את בניו זה עונש, ואילו הגמרא בברכות (דף ה ע"ב)מדברת על הקובר את בניו, ומסופר על ר' יוחנן שאמר דין גרמא דעשיראה ביר, וכמו שרש"י פירש שגברא רבא כר' יוחנן לא יתכן שלא היו יסורין של אהבה, אז יוצא שהקובר את בניו זה יסורין של אהבה. כיצד מתיישבת סתירה זו?

מרן ראש הישיבה

הקובר את בניו זה עונש חמור רח"ל, רק לגבי צדיק כרבי יוחנן שסבל הכל בשלוה, זה יסורין של אהבה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0