מרן השו"ע (סי’ קנח ס"ב) פסק שרק אם אוכל כביצה פת יברך על נט"י, וראיתי באחרונים שכתב שצריך לאוכלה בכדי אכילת פרס (סידור הגר"ז סדר נטילת ידים ס"ס יז, וקצות השולחן ח"ב סי’ לו; כף החיים סק"ט, בשם שו"ת שנות חיים קלוגר סי’ רלט, שהובא בפתחי עולם ומטעמי השולחן אות ה; תהלה לדוד אורטנברג, סק"א; שבט הלוי ח"ו סי’ ס אות ג; אשרי האיש ח"א פל"א אות טו, בשם הגרי"ש אלישיב). אולם בספר אהלי שם (או"ח ח"ב, סי’ קנח סק"ב) כתב לחלוק שאם אכל את הכזית הראשונה בכא"פ, יכול לאכול את הכזית השניה אף בזמן ארוך, עי"ש בטעמו. וכ"כ בשו"ת מענה לשון (חפוטא, ח"ה או"ח סי’ כ). ונראה להוכיח שלא כדבריו, ממקור דברי השו"ע – הרוקח (מובא בב"י), שכתב שלמוציא מצה א"צ נטילה דאינו אוכל אלא כזית, ואם נכונים דבריהם הרי אוכל כזית נוספת לכורך וכן לאפיקומן. ויש בזה נפק"מ גדולה בליל הסדר, למי שאינו מחמיר לאכול כביצה מצה לאפיקומן או למוציא מצה, האם יש להורות לו שלא יברך על נט"י? [וראיתי שעורר ע"כ בתשובות והנהגות ח"ה סי’ קלג אות ב]. יורנו מורנו, באכול לחמנו, אם ניטול ידינו ונברך לאלקינו.