Menu
שאל את הרב
print
אא

מרן השו"ע (סי’ קנח ס"ב) פסק שרק אם אוכל כביצה פת יברך על נט"י, וראיתי באחרונים שכתב שצריך לאוכלה בכדי אכילת פרס (סידור הגר"ז סדר נטילת ידים ס"ס יז, וקצות השולחן ח"ב סי’ לו; כף החיים סק"ט, בשם שו"ת שנות חיים קלוגר סי’ רלט, שהובא בפתחי עולם ומטעמי השולחן אות ה; תהלה לדוד אורטנברג, סק"א; שבט הלוי ח"ו סי’ ס אות ג; אשרי האיש ח"א פל"א אות טו, בשם הגרי"ש אלישיב). אולם בספר אהלי שם (או"ח ח"ב, סי’ קנח סק"ב) כתב לחלוק שאם אכל את הכזית הראשונה בכא"פ, יכול לאכול את הכזית השניה אף בזמן ארוך, עי"ש בטעמו. וכ"כ בשו"ת מענה לשון (חפוטא, ח"ה או"ח סי’ כ). ונראה להוכיח שלא כדבריו, ממקור דברי השו"ע – הרוקח (מובא בב"י), שכתב שלמוציא מצה א"צ נטילה דאינו אוכל אלא כזית, ואם נכונים דבריהם הרי אוכל כזית נוספת לכורך וכן לאפיקומן. ויש בזה נפק"מ גדולה בליל הסדר, למי שאינו מחמיר לאכול כביצה מצה לאפיקומן או למוציא מצה, האם יש להורות לו שלא יברך על נט"י? [וראיתי שעורר ע"כ בתשובות והנהגות ח"ה סי’ קלג אות ב]. יורנו מורנו, באכול לחמנו, אם ניטול ידינו ונברך לאלקינו.

הרב רזיאל כהן

עיינתי בספר אהלי שם, ובמחכ"ת אין טעמו נראה, דלפי דבריו אפילו אינו אוכל כביצה כלל, כל שבככר שממנו אוכל יש שעור כביצה, יהיה חייב בנטילה בברכה. וזו לא שמענו, דהכל תלוי באכילה, וכאן שאם אוכלן מפוזרין אינם מצטרפים, אין לברך על הנטילה.

ומאידך מה שהוכיח כת"ר מדברי הרוקח, קשה לענ"ד לסמוך עליו, אחר שהנוסח שלו מגומגם, והמג"א (סי'קנח סק"ד) טען בצדק שנפלה פה ט"ס. ועוד שכל ראיית כת"ר היא לפי המונח דכזית היא חצי ביצה, ובאמת אין הכרח שהרוקח מודה לזה, ואפשר שסובר שהיא רביע ביצה. ואכמ"ל.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן