איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
בעבר שאלתי מהו מקור המנהג התוניסאי "פשישה" ונעניתי שזה לזכר המשכן. אשמח מאוד לקבל תשובה מפורטת יותר, שהרי המשכן הוא של כלל עם ישראל ואילו הפשישה היא מנהג תוניסאי.
מרן זקני מוהרח"ך זצ"ל בשו"ת שמחת כהן מהצ"ב חאו"ח (סי' ק"ד) כתב בפירוש שמנהג זה לא ידוע שרשו. ע"ש. למי לנו גדול ממנו. וכל הסיבות והטעמים שנאמרו בזה, זה רק בגדר השערות.
ובעיקר הטעם זכר למשכן, הכוונה שכיון שבעשיית יסוד בית נהגו לעשות מאכל הבסיסה, לכן עושים כן גם ביום הקמת המשכן. עיין בספר ממלכת כהנים (עמ' שנ"ח) ובשו"ת איש מצליח (ראש תולדות הגהמ"ח) ובשו"ת מעשה ניסים ח"א (חאו"ח סי' צ') ובספר וישמע משה (עמ'ק"ג). ויש עוד הסברים לזה, וכבר הארכנו בזה בס"ד בספר פרח מטה אהרון (עמ' רי"ב והלאה). ע"ש.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד – אפריל 7, 2024
מה זה הבשישה? מתי עושים את זה ולמה לא הבנתי את ההסבר של הרב. תודה רבה בעז
מנהג ה”בסיסה” הוא מנהג יהודי ג’רבא לעשות אותו בליל ר”ח ניסן מערבים את הקמח של הבסיסה עם שמן במפתח ומבקשים מהקב”ה בקשות. אח”כ מערבים בה דבש או סוכר ואגוזים ושקדים וכיו”ב (כ”א לפי מנהגו) ואוכלים. הבסיסה היא מאכל חגיגי אצל יהודי ג’רבא ולכן ביום ר”ח ניסן שהוא ראש לכל החדשים, ויום הקמת המשכן ואותו היום נטל עשר עטרות, עושים שמחה.
כתבתי כאן בקיצור, תוכלו לראות הכל בהרחבה בספר למען ידעו דורותיכם ח”א עמ’ רי”ד.