שאל את הרב
print
אא
שלחתי את השאלה הבאה לרב: שאלה: מה הדין לגבי הדבקת תחתונית היגיינה בלבנים בימי שבעה הנקיים? האם כדאי, מותר או אסור? וזו התשובה שקיבלתי: תשובה: לכתחילה יש לאשה ללבוש בשבעה נקיים, בגד פנימי לבן, וכן הוא מנהג ישראל, כדי שתדע אם נסתם מעיינה לגמרי, ואם תמצא עליו כתם, תסתור, שבזה מתברר שלא נסתם המעיין. ואם לבשה בגד צבוע ומצאה עליו כתם בלא הרגשה, או שמצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה, דעת הרבה אחרונים שאינה סותרת, כי כתם על גבי דברים אלו אינו מטמאהּ, וכ"פ מרן הראש"ל נר"ו בטהרת הבית. אולם לדעת כמה אחרונים כל שהכתם ודאי מגופה, סותר בשבעה נקיים, ולענ"ד יש להחמיר כן, עיין במה שכתבתי בס"ד בספה"ק אמרות טהורות (חלק ב' סימן מה). ולכן בנידון דידן, הנה אומנם גבי תחבושת זו (פד) נחלקו אחרוני זמנינו אם מקבל טומאה, ובזה אנחנו תופסים שאינו מקבל טומאה, עיין בספה"ק הנ"ל סימן לא (אות יח), ואם כן אם רצונה להניח פד זה לספוג הפרשות שרגילה בהם, לפי מה שכתבתי לעיל שסותרת בשבעה נקיים בכל אופן, יכולה להניח, שהרי לבן הוא, ומתברר היטב אם נסתם מעיינה, אבל אם תמצא כתם דם, הרי זו סותרת. ולדעת שאר האחרונים הנ"ל יש דעות כיצד לנהוג, והנלע"ד כתבתי. הרב המשיב: הגאון רבי אליהו מאדאר שליט"א, מו"צ בבד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה, ראש כולל "פקודת אלעזר", אלעד כעת יש לי עניין שלא מובן לי בתשובתו של הרב. האם ניתן בשבעה נקיים לשים תחתונית ואם רואים כתם אזי לשאול לדעת חכם האם טמא או טהור (כמו שהרב פסק) ובנוסף לכך - בזמן שטהורים, באם יוצא כתם ללא הרגשה על תחתונית אז אינו מטמא בהכרח? האם זה לא סותר אחד את השני? ומה דעת מרן הרב עובדיה לעניין שימת תחתונית בתקופת שבעה הנקיים? תודה רבה!

הרב אליהו מאדאר

הנני להשיב שוב, ולבאר עוד. הנה מדין תורה אין אשה טמאה אלא אם כן ראתה דם בהרגשה, אבל אם לא הרגישה ומצאה פתאום כתם על גבי הבשר או הבגד, הרי זו טהורה מן התורה. וחכמים גזרו על כל ראיה אפילו בלא הרגשה, וכן אפילו מוצאת כתם שאינה יודעת אם הוא ממנה, כל שאין לה במה לתלותו הרי זו טמאה. וכיון שאינה טמאה רק מדרבנן, הקילו בכמה אופנים, ומהם אם מצאה כתם על גבי דבר שאינו מקבל טומאה. ואפילו אם הכתם ודאי ממנה טהורה. אמרו חז"ל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ועמדה וראתה דם, הרי זו טהורה כיון שלא הרגישה בו. (אבל אם היתה לה הרגשה, טמאה בכל אופן). והוא הדין לכל דבר שאינו מקבל טומאה. "פד" נחלקו בו חכמי הזמן אם הוא מקבל טומאה, ואשה שמוצאת כתם עליו טמאה או לא. ולפי דעתנו אינו מקבל טומאה כיון שנעשה לשימוש עראי, ולכן אם מצאה כתם בלא הרגשה על גבי פד בימי טהרתה, אין הכתם מטמאה, והרי זו טהורה לבעלה. ונחלקו עוד האחרונים אם דין זה שכתם ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה אינו מטמא אפילו בודאי מגופה, נוהג גם בימי שבעה נקיים, דכיון שאינו מטמאה כאילו לא ראתה דם כלל או לא. ובזה לענ"ד יש לחוש למחמירים, דדוקא בימי טהרה כתם זה אינו מטמא, אבל בימי שבעה נקיים, שכבר היא טמאה מחזות ראיתה הראשונה, והתורה מצריכה שיסתם המעיין ותהיה נקיה לגמרי, כל שראתה ודאי מגופה, אף שמצאה אותו ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, הרי זה מוכיח שלא נסתם מעיינה, והוא סותר את הספירה, ומונה מחדש, ופשוט שכל זה כשהוא כתם דם ולא הפרשה שאינה דם. ולכן כתבתי שאם רוצה להניח פד בשבעה נקיים, יכולה להניח רק אם תראה על גביו כתם, דינה כמצאה כתם ע"ג בגד לבן. ולגבי דעת מרן הראש"ל נר"ו, מה דעתו הרמה בפד הנה לא נתבאר בפירוש בספרו גבי "פד", אבל כתב שנייר אינו מקבל טומאה, וניילון אינו מקבל טומאה, ונראה לפי זה דה"ה פד. וע"ע בטהרת הבית (עמוד ת"ה בסופו). ולגבי שבעה נקיים דעתו הרחבה שדינה כמו בימי טהרתה (שלא הרגישה ומצאה ע"ג דבר שאינו מקבל טומאה, אינה סותרת, אבל לכתחלה מודה שצריכה ללבוש בגד לבן ולא בגד צבעוני, ורק באשה שרגילה בכתמים היקל לה ללבוש בגד צבוע אף בימי שבעה נקיים. וגבי פד בימים אלו לא כתב בפירוש מה דינו. ולכאורה דינו כבגד צבוע. ויש שהקילו לכתחלה להניח פד, ואם תמצא כתם טהורה, ורק אם תראה בהרגשה או הרבה תסתור, עי' בספר משמרת הטהרה. ולענ"ד אינו מחוור, והעיקר כמו שביארנו. ועי' בספה"ק הנ"ל בתשובתי הראשונה, ומשם בארה. והנלע"ד כתבתי.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0