יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
אחדשו"ט. ברכות כ"ג (סע"א וריש ע"ב) הואיל ושרונהו רבנן ננטרן. פירש"י שמירה מן המזיקין. וקשה איך יפרש רבנו הרמב"ם דברי הגמ', לאור דבריו בהל' עבו"ז פי"א הי"ב, וזל"ש, "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, המניח ספר תורה או תפלין על הקטן בשביל שישן, לא די להן שהן בכלל חברים ומנחשים אלא שהן עושין ד"ת רפאות הגוף ואינן אלא רפאות נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך." וכן כתב כיו"ב פ"ה מהל' מזוזה ה"ד. וא"כ קשה אוחז את התפילין בזמן שאינו מקיים מצוה, ולמה ליכא בזה עושה מצות תפילין קמיע להנאת עצמו?
חזק ואמץ על שאלתך הנכונה. ודע שכיוצא בזה הקשה הבית יוסף (יו"ד סי קע"ט עמ' תקל"ג) וראה שם שתירץ שכל מה שדיבר הרמב"ם שאסור להתרפאות בדברי תורה זה דוקא כאשר יש לו מכה או חולי שצריך רפואה, והוא עושה את התורה כתרופה, משא"כ כאשר הוא בריא רק משתמש בתורה כסגולה לשמירה על העתיד זה מותר. ותירצו הוא עפ"י הגמ' בשבועות (ט"ו ע"ב) שאמרה שמותר לקרוא ק"ש שעל המיטה ואין בזה חשש של מתרפא בדברי תורה, משום שע"י ק"ש הוא ניצול לעתיד מן המזיקין.
וא"כ הוא הדין בשאלתך שאת התפילין מניחין לשמירה מן המזיקין, ולא לרפואה של מכה קיימת.