תוך כדי קריאה במנחה של שבת התלבטתי אם הסמ"ך שב"[ארבע מאות שקל כסף עבר] לסחר" דגושה או לא. והטעם שלכאורה אינו מיודע (=לסוחר זה) אלא הכוונה לכל סוחר וסוחר. ומצאנו בתנ"ך שכאשר מדברים על כל אחד ואחד, מנקדים בקמץ ואחריו רפה, כמו "לכלם נתן לאיש חליפות שמלות" שהכוונה היא "לכל איש ואיש" וכמ"ש רד"ק (ואינו תשלום דגש). אולם כשחיפשתי לי חברים מצאתי "לכלב תשליכון אותו" "יזבחו לשדים לא אלה" והם מיודעים. האם נכון לומר שכאשר מדובר על כל אחד ואחד מתוך קבוצה מסויימת - ינוקד בקמץ וכאשר מדובר על פרט מתוך קבוצה שאינה מסויימת - בא ביידוע ?
מרן ראש הישיבה
מה שכתוב לָאיש בקמץ, זה מפני אותיות אע"ר שאחריו כמו הָאדם, הָערוך, הָרחוב. וגם זה ניקדו כניקוד ה' הידיעה אלא שאינו מודיע כלום והכוונה "לכל איש" וגם לַכלב תשלכון אותו אין זה כלב ידוע, וכן לַשדים אינם ידועים, אלא שלעומת שאר קורבנות (לה') ושאר בעלי חיים נאמר לַכלב בה' הידיעה ולַשדים בה' הידיעה. וכן לאיש הכוונה לָאיש ואיש מהשבטים. הכלל שכתבת נראה נכון אבל צריך בדיקה בתנ"ך