שאל את הרב
print
אא

בגמרא בקידושין דף כט. מבארת הגמרא את כוונת המשנה שמצוות הבן על האב הן מצוות שהאב חייב לעשות לבנו: למולו, וכו'. לאחר הסבר זה של רב יהודה אומרת הגמרא "תנינא להא דתנו רבנן האב חייב בבנו למולו ולפדותו וכו'." מסביר הריטב"א שלאחר ביאור זה של רב יהודה למשנה, ניתן לחזק ברייתא שעד כה לא היה לה עיקר שכן לא נשנתה בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא. שאלתי, האם לפי הסבר זה יש לקרוא את מילות הגמרא כך: תנינא, להא דתנו רבנן. דהיינו מצאנו ששנו במשנה [תנינא] את מה ששנו חכמים בברייתא [להא דתנו רבנן]. ולא כמו שנהוג לפסק תנינא להא, דתנו רבנן.

הרב חנוך הכהן

לא רק כאן הפירוש הוא כך אלא בכל מקום שהגמ' אומרת תנינא להא דתנו רבנן, פירוש הדברים הוא חיזוק לדברי הברייתא מדברי המשנה. ולפ"ז מה שנהוג לפסק: תנינא להא, דתנו רבנן, כמו שהזכיר כת"ר - הוא טעות. ומה שהציע כת"ר לפסק: תנינא, להא דתנו רבנן, אולי אפשר כך, אבל חשבתי שא"צ לעשות פסיק באמצע בכלל.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0