Menu
שאל את הרב
print
אא

בתפילת שמונה-עשרה בברכת שמע קולנו, הנוסח: "באמת נשעננו". במילה נשעננו ישנן שתי נו"נים. לעומת זאת בברכת נחם (בבונה ירושלים), הנוסח: "באש הצתה". הנוסח אינו "הצתת" אלא "הצתה", שתי התי"ו התחברו ונעשו לתי"ו אחת. השאלה שלי היא, מדוע כאן (הצתה) העיצורים התלכדו, ואילו שם (נשעננו) - העיצורים לא מתלכדים? מאי שנא הכא מהתם? מתי מחברים את האותיות ומתי לא?

הרב אמיר דאדוואנד

ע"פ רוב, העיצורים הנ"ל מתחברים מלבד פעמים בודדות בתנ"ך. ולפ"ז באמת יותר נכון לומר "נשענו" בנו"ן אחת ודגש. אלא שבכל הסידורים מופיעה מילה זו בשתי נוני"ן. ומרן ראש הישיבה שליט"א שיער שהטעם שהדפיסו כן משום שרוב העולם לא זהירים בדגש וא"כ עלולים בקלות לומר "נשענו" במלרע (ובלי דגש כלל) ולשנות את המשמעות ממדברים לנסתרים, לכן הדפיסו "נשעננו" בשתי נוני"ן שבזה אין חשש לשינוי משמעות.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן