התכלת
לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א מסתבר מאוד שחלזון “ארגמון קהה קוצים” הוא התכלת, וראוי לעשות אותו. ומה שאבותינו לא נהגו כן מכיון שלא היה להם, ובודאי שאם היו מוצאים היו שמחים כמוצאי שלל רב לזכות במצוה זו.
איכא מ"ד (מובא בדברי בעל ה"תפארת ישראל" בספרו: "כללי בגדי כהונה", וכ"כ הרב הרצוג זצ"ל בספרו על התכלת, מובא בספר הרב בורשטיין על התכלת), שלדעת הרמב"ם א"צ תכלת מהחילזון דווקא, אלא דבעי' שיהיה הצבע עמיד (שהרי הרמב"ם בפ"ב מציצית הל' ד' כותב על קלא אילן, שאם צבע את הצמר "..משאר צבעונין המשחירים *שאינן עומדין* פסולה "). ולפ"ז התוספתא (מנחות, ט', ט"ז) שאומרת ש"תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, הביא שלא מן החלזון- פסולה", היינו מאחר ולא היה מצוי צבע עמיד דוגמתו, ודלא כד' המל"מ התם דס"ל דבעי' מהחילזון דווקא. ואדאיתנא להכי, ניתן לכאו' בפשטות להשתמש היום בכל צבע עמיד שהוא, יהיה מקורו אשר יהיה, אם יעמוד בבדיקות של הגמ' (ואולי אף מבחינה כימית להשתמש בבדיקות חריפות המצויות כיום מסתמא), ולחדש לכאו' את התכלת, אף מבלי לעסוק בשאלה אם החלזונות שנמצאו הם אלו ששימשו להפקת התכלת.
למה להכנס בספקות, ולעשות אליבא דחד מ"ד בדברי הרמב"ם כשאפשר לעשות אליבא דכ"ע ?