מנין פועלים
אם אפשר להתפלל אחר כך אפילו ביחיד, עדיף יותר, ואם לא אפשר להתפלל פועלים בשעת הדחק כזאת.
1. למה יש העונים בקול חזק או צעקה בחזרת הש"ץ? בעיקר תוספות מילים כגון: עליהם השלום , כמאז , צדיק ועוד ועוד תוספות. עפ"י הסוד , אין להפריע בתפילת החזרה ממספר טעמים וכן בהלכה לא יגביה קולו יותר מהחזן. מה המקור ? 2. הפסקת התפילה לאמירת הלכה. מדוע עוצרים התפילה? האם יש לכך מקור גורף פרט להנהגה מקומית מסויימת? אנו יודעים כי מאלקינו ואלוקי .... עד עלינו לשבח - אין לעצור התפילה . הטעם שאולי מישהו יזוכה או שלא יברח לפני סיום התפילה למול עצירת התפילה של-40 איש ויותר נראית קצת לא שקולה. כי אחרת למה דווקא בתנא דבי.. ? אפשר לעצור בעוד מקום וכך יזכו בעוד הלכות. 3. בברכת הכהנים - צועקים בעת הזכרת שמו של אהרון הכהן - עליו השלום. האם אין כך הפסק? לעיתים אף מוציא מריכוז את הכהן.
1. כמדומני שבזה היו מעוררים את הציבור להקשיב ולכוין לברכות הש"ץ, ע"י שיתוף הפעולה.
לא יגביה קולו יותר מהחזן בשולחן ערוך (סי' קכ"ד סעיף יב') ומקורו מברכות (דף מה' ע"א).
2. הפסקה לומר הלכה זו הנהגה של הדור האחרון כדי לזכות את כולם לעוה"ב, שכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו וכו'. ולכן קבעו את זה באותו מקום ואומרים על זה קדיש על ישראל, במקום לומר את זה אחר התפילה ואז יאמרו שוב קדיש על ישראל. ועוד כדי שלא יברחו מבלי לשמוע ההלכות לפיכך הקדימו לפני הקדיש וברכו. (כמובן שאין להאריך מספיק שתים שלוש דקות).
3. שוב ענין של ההוספות. כך נהגו במקומות מסוימים, לא בכל הבתי כנסיות בתוניס נהגו ובג'רבא (בברכת אבות, ובהזכרת אשר קדשנו בקדושתו של אהרון אומרים עליהם השלום) אין זה חיוב, אבל לשנות זה גורם למחלוקת וגם יש בזה קצת מצוה שכתוב שמזכיר צדיק צריך לברכו שנאמר: זכר צדיק לברכה, ולכן מברכים עליהם השלום.