יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
א. בברכת "ויברך דוד", מה הכוונה "והמתנשא לכל לראש". האם הכוונה היא שה' מתנשא לכל ראש או שה' מעל כל אלו שמתנשאים. ב. יחיד הקורא קריאת שמע האם אומר "א-ל מלך נאמן" לפני "קריאת שמע", וכן אם יש הבדל בין ק"ש של שחרית לק"ש של ערבית. ג. בשבלי הלקט (סימן יח), מובא שברכת "אתה קדוש" מכוונת כנגד יעקב אבינו, שכשבא יעקב אבינו בבית אל ופגע בשערי שמים והקדיש שמו של הקב"ה, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו "ברוך אתה ה' הא-ל הקדוש". מתי זה היה "שכשבא יעקב אבינו בבית אל", ומה הכוונה "ופגע בשערי שמים והקדיש שמו של הקב"ה", ומה המקור לכך? ד. מה הטעם שאין נופלים אפים בפורים קטן? ברכת האירוסין - ברכה שניה "והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה בקידושין" וכו', "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה בקידושין" : האם הכוונה היא על ידי חופה שנעשית בקדושין שקדמו לה או הכוונה היא על ידי חופה שעושים עם הקידושין.
א.רש"י בדברי הימים (כ"ט י"א) פירש כפירוש השני והביא עוד פירוש אחר ע"ש.
ב. למנהג הספרדים אין אומרים אמ"נ קודם ק"ש בין שחרית ובין ערבית בין יחיד ובין ציבור (ש"ע נ"ט ס"ד) והאשכנזים נוהגיםשהיחיד אומר (רמ"א סי' ס"א ג')
ג. כשבקרח אל לבן נאמר ויפגע במקום וכו' ואח"כ נאמר וייקץ יעקב משנתו …. ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים, ובהערות המו"ל (למהדו' מירסקי) כתב שלא נמצא מקור האגדה הזו וציין לפרד"א פל"ה ומדרש תהלים כ"ט)
ד. כי אמרו במס' מגילה (דך ו' ע"ב) אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים ודייקא הגמ' שלעניין הספד ותענית שניהם שוין וה"ה נפ"א
ה. הפירוש הא' נכון (ב"י אה"ע ס' ל"ד)