שאל את הרב
print
אא

רציתי לשאול אודות פת הבאה בכיסנין שמרן בסימן קסח סעיף ז' כתב שכאשר מתקיימים אחד משלושת התנאים האמורים ברכתם מזונות. נזדמן לידי קרקר גדול שנכסס (שנקרא בפי ההמון גלית) והתברר לי שדרך העולם לקבוע עליו סעודה,שאלתי היא האם ברכתו המוציא מכיוון שסוף סוף דרך העולם לקבוע על זה סעודה ולא גרע ממה שכתב בסוף הסימן בסעיף יז בדין פשטידא שאע"פ שהיא ממולאת ודינה לכאורה כפת הבאה בכיסנין שיש לברך עליה מזונות וכתב מרן שברכתה המוציא אף אם לא קבע סעודתו עליה וביאר המ"ב(ס"ק צד') שמכיהנקרוון שדרך העולם לקבוע עליה סעודה ברכתה המוציא. אולם אם נאמר שיש לברך על כל דבר שדרך העולם לקבוע עליו סעודה המוציא אף אם לא אוכל ממנו שיעור קביעת סעודה לכאורה נפל בבירא מה שכתב מרן בסעיף ז' שכן בסוף מה שקובע אם יש לברך המוציא או מזונות אלו לא אותם ג' תנאים אלא דרך העולם בקביעת סעודה? אח"כ פתחתי לראות בחזו"ע (כרך טו בשבט וברכות) ושם פסק הרב בע"מ סז' את דין הפשטידא שברכתה המוציא אף שאינו קובע עליה סעודה, אלא שקשה שבע"מ ס' כתב בדין פיצה שנילושה בחלב וניכר בה טעם החלב שברכתה מזונות והרי כיום ברור שדרך העולם לקבוע סעודה על פיצה אף אם נילושה במי פירות ואם כן מדוע ברכתה מזונות? וכן חוזרת השאלה למה שפסק בע"מ נה' סעיף ג' בדין החלות המתוקות שברכתם מזונות אע"פ שגם עליהם דרך לקבוע סעודה?

הרב רזיאל כהן

בענין הסתירות בענין זה שיש לכאורה בספר חזון עובדיה קשה עלי ליישבם, בפרט לאור העובדה שמרן זצ"ל עצמו היה מברך על המצות המוציא כידוע (ואכמ"ל) כיון שנעשו לסעודה, ולא נשא פנים לכללים "היבשים" המבוארים בס' קס"ח אלא כל מאכל לפי עניינו וצ"ע.

בעניין המלוחים הנקראים גלית ("גלליט") דעת מרן ראש הישיבה נר"ו לברך עליהם מזונות לפי שכוססים אותם ואינם נעשים לקביעות סעודה כלל (הערה באו"ת אדר תשע"ז עמ' תר"ל ושם הובא שדעת הגרע"י לברך עליהם המוציא ע"ש) 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0