כיסוי תפילין
מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.
ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.
ראיתי בהליכות עולם למרן הגרע"י זצ"ל בפרשת חיי שרה הלכה יב שהשיג הגרע"י על דעת הבן איש חי וכתב שאם יום הקבורה היה לאחר יום המיתה מניח תפילין בלא ברכה. והביא ספר אזן אהרן מערכת תיו אות יז שכתב שכך המנהג בירושלים כמו מהריט"ץ באיזהו נשך להניח תפילין אם יום הקבורה הוא לאחר יום המיתה. אולם לא הבנתי למה לא לברך הרי אם כך הוא מנהג ירושלים לא אמרינן סב"ל נגד המנהג ולכן צריך לברך על התפילין א"כ למה מרן הגרע"י כתב לא לברך אשמח לדעת מהו החילוק?
מתוך דברי מרן זצ"ל בשו"ת יבי"א (ח"ב חיו"ד סי' כ"ז אות ז') נרא שלענין ברכה חושש לרוב האחרונים שסוברים שאין לאבל להניח תפלין ביום הקבורה, ואף שנהגו להניח מ"מ אפשר שנהגו להניח ללא ברכה