יישוב קושיית מרן שליט"א

לג' שאלת כבודו "וסעדו לבכם אחר תעבורו" ראיתי ששאלו את השאלה הנ"ל האלשיך הקדוש והוא סבירה ליה שהם היו נדמים כערביים רק אברהם אבינו היסתפק האם הם מלאכים או לאו ולכן דיבר איתם ללא שיפגע בהם ח"ו שעל הצד והם אנשים לא פגע ועל הצד שהם מלאכים לא פגע, משא"כ אם היה אומר לבבכם היה פוגע בהם. אלשיך בראשית פ' יח' וז"ל והנה אברהם בשתי ראיות אלו שראה ראה עצמו במבוכה גדולה. והוא כי הלא אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מח ט) שפתח אהלו היה לפני אורך הדרך, ובראותו כי לא ראה אותם באים בדרך ומתקרבים כי אם נצבים לפניו כנופלים מן השמים כאשר היה, ועל כן לא יבצר מלעלות על לב אברהם אולי מלאכים הם. ומה גם לרבותינו ז"ל (שם יא) שאמרו כי אמר וסעדו לבכם ולא לבבכם כד"א ולחם לבב אנוש יסעד, על שהמלאכים אין להם אלא לב אחד, באופן שלא יבצר לפחות מלהסתפק אם מלאכים המה או בני אדם קלי המרוץ מאד שעל ספק זה לא אמר לבבכם ע"כ.