אכן היטיב עתה לכתוב שאין זו צואה ממש כי זה "זכרונות" שכתב ל"עצמו" כפי הנראה שנים רבות קודם פטירתו, מה נראה לו שלעתיד יצווה את בניו, אבל לא נודע בשום מקום ממנו בכתב או בע"פ (ואף שהיה כותב כמעט כל דבר כאשר יראה הרואה) שאכן לבסוף ציווה כן. אבל ודאי שזה רצונו ומי שיחפוץ לעשות רצון צדיק, אולי כן ראוי ,אם הדבר אפשרי, אבל בהחלט אין זו צואה ומן הדין אין בזה חיוב ממשי ליוצאי חלציו, תדע שכתב שם מוהרמ"ק שהוא וזרעו לא יקבלו שום משרת ציבור והוא עצמו לבסוף נכנע וקיבל עליו, כי לא ברצון כידוע.