לכ' הגאון המשיב שליט"א מה שכת"ר רוצה להתיר מטעם שבפתיחה כונתו אינה לצורך הפקק הנה לכאו' מאחר שסו"ס הפקק ניתקן ע"י הפתיחה א"כ ממילא הוי פסיק רישיה באיסור דאורייתא דניחא ליה ומה שכת"ר הביא דברי המאירי הנה עיינתי בסוגיא שם (לפו"ר) ונראה דכל מה שמותר שם זה משום שלא מעוניין בעשיית הכלי וכמו בעצים שם שעושה זה למטרה אחרת וגם בחבית (וכמו שכתבו כמה ראשונים שם שלא חותך אותה באופן יפה. ואפשר דמוכרחים לומר כך בדעת המאירי דאל"כ קשה דהוי פסיק רישיה כנ"ל) וכן משמע לשון המאירי בחידושיו על הגמרא שם [לג:] וז"ל "אעפ"י שבשבירתו נעשית החבית כלי שהיתה סתומה ונפתחה דהואיל ולאו לתשמיש חבית הוא צריך לאו מתכוין לכלי כלל הוא ולא חל שם כלי ומותר לכתחילה ..." משא"כ גבי הפקק דאם היה יכול לפותחו באופן שהפקק ישבר בכל זאת לא היה פותחו כך כי הוא מעוניין שישאר לו פקק אחר הפתיחה (ובפרט במשקים מוגזים)