התחתנתי נשואים שניים ולא דרך הרבנות. והנישואים היו מתוך אילוץ. אני לא התחברתי אליו. אחרי החתונה גיליתי עליו דברים שלא ידעתי עלהם לפני החתונה. כגון שהיה נשוי פעמיים. ושהסיבה העיקרית לגירושין בשני המיקרים היא בעיות נפשיות. אם ידעתי על זה מלכתחילה לא הייתי מתחתנת. יש לנו ילד משותף. ואנחנו ממש לא מסתדרים עקב הבעיות הנפשיות שלו שיש להם השלכות על הבנות שלי מהנישואים הקודמים.הוא פשוט מאמלל אותם ואני יוצאת מדעתי.. מהתיסכול שלי יצא לי לחטוא ולצאת עם מישהוא מהעבודה וחטאתי בשלא כדרכה.הבעל לא מוכן לקחת את התרופה שהפסיכיאטרית נתנה לו. השאלה שלי האם ניתן להקל בעניני ולומר שנישואי לא היו תקפים מלכתחילה משום" מקח טעות" ??והאם אני אסורה עליו. ???ז" א על בעלי. עשיתי תשובה גמורה. לא ידעתי שזה אוסר אשה על בעלה . צריכה עזרה בדחיפות אני מתוסכלת מאדד שאלתי את השאלה הזו רב בקו מרן והוא אמר שאני לא אסורה כי יש מקום להקל שאולי באמת הנישואים לא תקפים . ביגלל שהוא עם בעיות נפשיות ולא צלול בדעתו.(מחשבות אובדניות. דכאונות. בלי שיקול דעת ועוד.. כדיברי הפסיכיאטרים) ולא בטוח שהתרופה תפתור את בעיותיו...