בעניין קריאה בתורה
התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.
במחזור המדויק "איש מצליח" לראש השנה בדף 395 הליכות עולם: המפטיר קורא בספר שני. ולדעת מרן השלחן ערוך שקיבלנו הוראותיו יאמר את הקדיש אחר ההפטרה ולא בין קריאה למפטיר. (עיין שו"ע סי' רפ"ב ס.ה) כך אני נוהג מדי שנה בשנה. אך הפעם הלכתי לעיין בשו"ע אך מה שנכתב שם לא תאם לשאלה מתי אומרים את הקדיש לפני ההפטרה או לאחר ההפטרה.
מדברי מרן שם מבואר שאין להפסיק בקדיש בין קריאת המפטיר לקריאת ההפטרה, והאריך בזה מרן ראש הישיבה נר"ו באור תורה ניסן תשל"ו סימן קי"ז ע"ש. וכ"ד מרן הגר"ע זצ"ל בספרו חזו"ע ארבע תעניות.(ובשו"ת תפלה למשה ח"ב סימן י"ח כתב ליישב דעת המפסיקים בקדיש אך מרן נר"ו בהגהותיו שם כתב להעיר עליו)
מאת: פלוני | תאריך: ד׳ בתשרי ה׳תשע״ח – ספטמבר 24, 2017
תשובה קצת מגומגמת מצד אחד במחזור מפנים לשו"ע . ומצד שני הסעיף בשו"ע לא מדבר בדיוק על זה . נשאלת השאלה איכן בדיוק זה כתוב ומה המשמעות של קדשי לפני ההפטרה או קדיש אחרי ההפטרה. תודה
אילו היו כותבים במחזור את ההלכה ומציינים עליה בסתימות: ש"ע סימן רפ"ב, אזי היית צודק אבל במחזור דקדקו וכתבו עיין ש"ע וכו' לרמוז שאין בש"ע על נושא זה ממש אלא כך מתבאר למעיין בדבריו שכן הוא דעתו.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ז בתשרי ה׳תשע״ח – אוקטובר 17, 2017
לאחה"מ, חיפשתי בחזו"ע ושם לא דן אלא במנחה של יו"כ וט"ב, ובפשטות דעתו לחלק ביניהם למקרים שבהם מוציאים ב' ס"ת (אחרת למה השווה את נדונו - ט"ב - ל'מנחה' של יו"כ וגם לא לכל המועדים ולד' פרשיות? נראה שדעתו היתה לחלק בין כשכבר עלו חובת היום ואמרו קדיש שאז מותר להפסיק בקדיש אחר ספר שני, לבין כשיש רק ספר אחד והמפטיר עולה למניין הקרואים. אמנם פלא הדבר שלא מצאתי שדן בנדוננו בספריו (גם בחזו"ע סוכות, כתב שאין אומרים קדיש לפני חתן בראשית אלא אחריו, 'ואח"כ יעלה מפטיר', ולא כתב על הקדיש). גם יש להעיר שציין בחזו"ע תעניות הנ"ל לתפל"מ ח"ב (סי' ל) כתנא דמסייע ליה, וזה אינו, ששם כתב שלא לומר קדיש כלל, גם לא אחר הפטרה, (וחזר בו ממ"ש לעיל בסוס"י ח"י לומר קדיש לפני ההפטרה).
אין הפנאי מסכים להתיישב היטב בהערות כת"ר בדעת החזו"ע, אבל בפשטות דבריו שם (בעמ' שפ"ב שפ"ג) כדעת המג"א סימן רפ"ב שאין להפסיק בקדיש בין קס"ת להפטרה ולא סליק אדעתיה כלל הטעם שחידש התפל"מ ח"ב (סימן י"ח) נגד המג"א ועוד חזון למועד.