כשרות ספרי תורה שתוקנו ע"י אדם שאינו בקי בהלכות סת"ם

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

יש שיעור מיוחד על העניין הזה באתר- שמעו ותחי נפשכם

כשרות ספרי התורה שלנו לשיטת הרמב”ם – סיכום

אין לי עסק בנסתרות, מה שאני יודע שהקלפים המעובדים בסיד “מקובלים” בישראל כבר מזמן רבנו תם (זה קרוב לאלף שנים), ונתפשט המנהג לכתוב עליהם בכל תפוצות ישראל, מזרח ומערב צפון ותימן. ולא שמענו מי שעורר על כשרותם עד הדור האחרון, דור מה רמו עיניו…

לעומת זאת הקלפים המעובדים כיום בעפצים (כביכול) כדין הגמרא, נמצאים בחשש פיסול מעיקר הדין, ולא רק ע”פ הקבלה. וכפי שביאר באורך הרה”ג ר’ שי מנדלאוי באור תורה תשע”ה (כסלו סי’ כ”ז, טבת סי’ ט”ל), וגם חיבר ע”ז קונטרס שלם ומקיף בשם “עיבוד קלף בסיד”, ניתן להשיגו אצלו בטל: 0556682264.

אין בזה איסור, ובלבד שיקפידו לשמור את היריעות במקום מכובד.

וכן מתבאר מדברי הגר”מ פיינשטיין המובאים בספר אהל יעקב סקוצילס (הלכות כבוד ס”ת עמ’ רג).

בדיעבד כשר. מלכתחילה יש פתרונות אחרים כמו שקפים.

צריך לקלוף.

אדרבא מעיקר הדין בית הכנסת פטור ממזוזה כמבואר בש”ע יו”ד ס”י רפ”ו ס”ג, ולכן אין שום עיכוב בדבר.

אסור. רק התגים התירו לעשות בדיו של רפידוגרף שנבדק במעבדה שאינו מכיל רכיבים מן החי.

אדם כזה אינו פסול לכתוב תפילין, שלדעת מרן בש"ע הולכים אחר הכתיבה, ודינו כאיטר, ויכתוב סת"ם ביד שמאל, שנחשבת ימין לגביו. ואין חילוק בזה בין ס"ת לתפילין ומזוזות.

אמנם כיון שיש סוברים שהולכים אחר שאר המלאכות (ולא אחר הכתיבה), לכן יש מהדרים שלא לקנות תפילין או ס"ת מסופר כזה, אלא יהיה ימני גמור, או שמאלי ברור. (ע' הלכה ברורה סי' ל"ב סעיף ט"ו), אבל מדובר על חומרא, ולא על איסור.