בעניין מנהג כתיבת פרשית שמע של יד בתפילין. 1 פרשיה שנכתבה והשאיר פחות מ9 אותיות עד בשעריך ולא סתם אך השאיר ט' בפרשת והא"ש, האם כשר לכתחילה? האם נכון שכן היה מנהג בחו"ל כפשט דברי הרמב"ם והמאמ"ר להשאיר דווקא ט' אותיות? האם יש נ"מ אם מיירי באותיות גדולות או קטנות (קרי 9 יוד"ין או אפילו ג' פעמים "אשר" עם הרווחים)? האם נכון שכן היה מנהג ישיבת בית אל? האם הקפידו על כך בג'רבה? האם סתימת שורה אחרונה עד הסוף יותר מהודרת לדעת מר"ן השו"ע (סי' ל"ב סעי' ל"ו) או שדבריו לא לעיכובא נאמרו כדעת הבה"ל אלא רק המלצה טובה (לסופרים) קמ"ל? האם כב' תורתו הבין שהגר"י יוסף זצ"ל סבר בזה ביחווה דעת שאין זה כשר לספרדים גם אם השאיר ט' אותיות בתחילת והא"ש? והאם נכון שכב' תור' הקשה על דבריו?