כיריים בפסח
אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.
בסימן תמב סעיף ז כתוב שאם יש בעריבה בצק פחות מכזית ועשוי לחזק העריבה אין צריך לבער, ולכאורה בפשטות נראה שמותר להשתמש בקערה למאכלו, וקשה לי איך לא חששו שמא יתערב פרור ויאכלנו. ואין לומר שמיירי כשאינו ראוי לאכילה שהרי במשנ"ב סעיף קטן לג מוכח שהוא ראוי לאכילה קצת. האם יש להניח שמדובר בחמץ נוקשה, ולדעת מרן אם התערב מותר באכילה?
לגבי מסקנת כת"ר דעת רוהא"ח להקל בחמץ נוקשה שבטל בששים, אבל מי מבטיח לנו שלא יתערבב הבצק בפחות בששים?
ובעיקר הקושיא לענ"ד כאן בסימן תמ"ב עיקר הדין מצד איסור בל יראה בלבד (שהרי שאר כלי חמץ א"צ למוכרם לגוי, ודי להצינעם כמ"ש בסימן תנ"א ס"א) ואם יש חשש מעשי שעלול הבצק לידבק במאכל תוך כדי שימוש (כגון שאינו דבוק חזק) אכן צריך לגררו