שאל את הרב
print
אא
לגבי פתיחת פקקים של בקבוקים ראיתי בעלון "בית נאמן" שכמה פעמים מרן ראש הישיבה שליט"א כתב להתיר בטוב טעם ודעת אולם ברשות כת"ר אביע בפניכם דעת אחרת בענין זה וזה בנוי על הקדמה אחת והיא דבכלל חיוב מלאכת מכה בפטיש הוא כל גמר עשיית כלי דהיינו אף שיש כלי שהוא עשוי בכל זאת אם עדיין חסר לו גמר אז מי שגומר עשייתו ומתקנו לגמרי חייב משום מכה בפטיש אם כת"ר מסכים לזה א"כ לכאו' יש לומר בענין הפקק שאף שיעודו של הפקק הוא שהבקבור יהיה סגור אולם זה לא היעוד היחידי אלא היעוד שלו הוא גם שיוכל לפותחו בקלות ולחזור ולסוגרו והגע עצמך אם יהיה פקק שלא נפתח בודאי שזה פגום וגם אם יהיה פקק שנפתח כל פעם בקושי (כמו הקושי של הפתיחה הראשונה) גם זה פגום קצת וא"כ יוצא שכשפותחו הרי מתקנו לשימושו שיוכל לפתוח בקלות ולחזור ולסותמו 

הרב אהרן מאזוז

הוצאת הפקק אינה שימוש בפקק (כמו שעשיית פתח בחבית להוציא את האוכל ממנה אינה נחשבת תיקון החבית וכמו שנתבאר יפה בלשון המאירי (ביצה ל"ג ע"ב) וז"ל דאיהו לא משוי ליה כלי הואיל ולא לגוף החבית הוא מתכוין בשיברתה וכו' ע"ש) וא"כ אין הוצאתו מהבקבוק נחשבת תיקון כלי שלא לצורך הפקק הוא מתכוין בהוצאתו ודו"ק.

שאלת המשך:

לכ' הגאון המשיב שליט"א מה שכת"ר רוצה להתיר מטעם שבפתיחה כונתו אינה לצורך הפקק הנה לכאו' מאחר שסו"ס הפקק ניתקן ע"י הפתיחה א"כ ממילא הוי פסיק רישיה באיסור דאורייתא דניחא ליה ומה שכת"ר הביא דברי המאירי הנה עיינתי בסוגיא שם (לפו"ר) ונראה דכל מה שמותר שם זה משום שלא מעוניין בעשיית הכלי וכמו בעצים שם שעושה זה למטרה אחרת וגם בחבית (וכמו שכתבו כמה ראשונים שם שלא חותך אותה באופן יפה. ואפשר דמוכרחים לומר כך בדעת המאירי דאל"כ קשה דהוי פסיק רישיה כנ"ל) וכן משמע לשון המאירי בחידושיו על הגמרא שם [לג:] וז"ל "אעפ"י שבשבירתו נעשית החבית כלי שהיתה סתומה ונפתחה דהואיל ולאו לתשמיש חבית הוא צריך לאו מתכוין לכלי כלל הוא ולא חל שם כלי ומותר לכתחילה ..." משא"כ גבי הפקק דאם היה יכול לפותחו באופן שהפקק ישבר בכל זאת לא היה פותחו כך כי הוא מעוניין שישאר לו פקק אחר הפתיחה (ובפרט במשקים מוגזים)

רבני בית ההוראה

הבעיה בפתיחת בקבוק זה לא שיוצר פקק כי הפקק כבר היה כלי, אלא לכאורה הבעיה שיצרתי כלי (את הבקבוק)  ועל זה הרב עונה שאין זה נחשב תיקון כלי .

שאלת המשך:

במחילה אבל גבי הפקק פשוט שאין בזה שום עשיית כלי כי הפקק לא דבוק אל הבקבוק אלא כל הדיון הוא ממה שנשלמה עשיית הפקק וזה פשוט

רבני בית ההוראה

אפשר לפתוח את רוב ככל הבקבוקים מכל חברות המשקאות גם בלי לשבור את הפקק מהטבעת שלו ולכן הבקבוק חשיב ככלי גם שהפקק סגור וא"כ הפקק חשיב ככלי והבקבוק חשיב ככלי ר וא"כ מאיזה צד יש לאסור

שאלת המשך:

דבר ראשון המציאות אינה כך אלא ברובם נפרד הפקק מהטבעת ועוד שזה לא נוח להשתמש בפקק המחובר לטבעת וא"כ סו"ס חשיב תיקון כן יסיכם כל מודה על האמת שלא מחפש להגן על שיטה מסויימת אלא על האמת כנלע"ד. וכן עי' במנוחת אהבה [פכ"ד סעי' יא ובביאורים שם] שמבואר שהדיון הוא על הפקק ואף שהוא מתיר מ"מ אינו מצדד מצד הדברים שכתבתם כי המציאות אינה כן. (ועל גוף דבריו לענ"ד לא נהירים לי להקל ואין הפנאי מסכים עתה להשיב על דבריו ועוד חזון למועד)

הרב אריאל מימון שליט"א

מה שהקשה כבודו בתחילה מדין מכה בפטיש אינו שייך לנ"ד כי מכה בפטיש פירושו שהמלאכה לא נגמרה עדיין ואתה מסיימה אך כשהיא גמורה כמו בנ"ד שהפקק עושה את פעולתו שרצה האומן המייצרו ואתה בא לחדש בו פעולה חדשה זה שייך לתיקון כלי, שבזה האריך מרן "בבית נאמן" לייישב שאינו תיקון (להגדרת מכה בפטיש ראה יבי"א ח"ה א"ח סימן ג') ומעתה לא קשיא מידי.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0