שאל את הרב
בדקדוק של היום קוראים לזה שווא מרחף והגדרתו כך: בלשון הקודש לא יבואו שני שוואים נעים רצופים אחד אחרי השני (משום חוק ההברות - לאיזו הברה יצטרף השווא הראשון...), לכן נוצר תהליך המכונה "ביקוע צרור שוואים נעים", והשווא הראשון הופך לתנועה קטנה והשני לשווא מרחף (ויש מכנים אותו 'שווא מעט' ויש מכנים אותו 'שווא בינוני' - עיין מילון אבן שושן), זאת אומרת שהשווא הזה 'מרחף' בין שווא נע לנח מכיוון שהגייתו כשווא נח אך כלליו כשווא נע ולכן לא יבוא אחריו דגש. לדוגמא: מלך ברבים מלכים בשווא נע במ"ם אז בסמיכות היה ראוי לומר "מלכי-" כשהמ"ם בשווא נע וגם הלמד, ועל פי התהליך הנ"ל יובן התוצר הסופי של המלה ומדוע אין דגש בכ"ף אע"פ שבאה לאחר שווא "נח".
מערכת האתר
חזק וברוך
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור