תחנון מוגדר כרשות שאפשר לבטלו מכמה סיבות (של שמחה או אבל ב"מ) אבל לא שיעקור אותו אדם לגמרי, בזמן שהוא מבואר בגמ' גם אני לא מצאתי לשון כזה בב"י ובהא"ח בפרשת כי תשא אות ו' (כמדומה מחמיר מאד בביטולה