יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
מוות על ידי נחש לעומת מוות בידי אדם כתוב בספרים הקדושים שאין הנחש ממית אלה אם קיבל הוראה משמים. או במילים אחרות "אין הנחש ממית אלא החטא ממית". ושואל הירושלמי במסכת פיאה: "אם ישוך הנחש בלא לחש?" ברצוני לשאול את כבוד הרב: מה לגבי מוות בידי אדם? מה אומרים המקורות הקדושים לגבי השאלות הבאות: האם יש מצב שאדם ממית אדם אחר בלי הוראה או אישור של השמים? האם יש מצב שהקב"ה נותן חופש בחירה לאדם להמית אדם אחר? האם יכול להיות שאדם צדיק, נקי מכל רבב יומת בידי אדם אחר?
דיבר בזה האור החיים הקדוש בפרשת וישב על פסוק וישמע ראובן ויצילהו מידם ובמפרשי האו"ח שם. וגם יש בזה זוהר (בראשית רבא דף קפ"ה) כידוע.
מאת: פלוני | תאריך: י׳ באלול ה׳תשע״ז – ספטמבר 1, 2017
לתועלת המעיינים, אני רוצה לציין את המובא בהנהגות החוזה מלובלין (בתחילת ספר זאת זכרון), וז"ל: להזהר ....ומהקפדה, כי המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו. לזה צריך וטוב לזכור שהכל הוא מהבוב"ה (מהבורא ברוך הוא), כדאיתא: אין אדם נוקף אצבעו וכו'. "אפילו מבעל בחירה", כדאיתא בר"מ אלשיך ז"ל. עכ"ל. הרי שכן היא דעת האלשיך הקדוש ז"ל (ראיתי שציינו שמקור הדברים הוא בפירושו לתהילים סוף מזמור לז). ויש ראיה מיוסף הצדיק, שאמר לאחיו "לא אתם מכרתם אותי הנה כי האלוהים" ולכאורה תמוה לומר כן, ואף שרוצה לנחם אותם ולדבר על לבם, צריך לברור דברי אמת. אלא ודאי שסבר שהבחירה היא לא מוחלטת, כלומר אדם רשאי לבחור ככל העולה על רוחו, אבל השי"ת הוא מחליט אם לאפשר לזה לצאת לפועל, ואם זה יהיה מול אדם כזה או אחר וכדומה. גם דוד המלך ע"ה אמר על שמעי בן גרא: "ה' אמר לו קלל", וכנ"ל. אם יש מי שמחזיק בראיות נוספות ויכול לציינם תע"ב.
ברור שגם מה שנעשה לאדם ע"י בעל בחירה הכל הוא בהשגחה פרטית וברצון הבוי"ת, אבל להנצל מבעל בחירה צריך יותר זכויות, וכמו שאמר דוד "נפלה נא ביד ה' כי רבו רחמיו, וביד אדם אל אפולה"(ש"ב ע"ד י"ד)
מאת: פלוני | תאריך: כ״א באלול ה׳תשע״ז – ספטמבר 12, 2017
מחילה, אבל מה שכתב כבודו "ברור שגם מה שנעשה לאדם ע"י בעל בחירה הכל הוא בהשגחה פרטית וברצון הבוי"ת" - אינו ברור כלל, אלא משמע אחרת לגמרי מהרמב"ם והרמב"ן ועוד ראשונים, שלדעתם יש דברים שתלויים בהשגחה ויש שהקב"ה משאיר לחוקי הטבע. דווקא דעת החולקים (שמצדדים בהשגחה פרטית מוחלטת לכל אדם) קשה מאוד ליישוב עם הבחירה החופשית ועם המציאות הנראית בעולם.
כבודו צודק ולא דייקתי בזה, אכן הדבר שנוי במחלוקת אבל בדורות האחרונים אולי בעקבות התפשטות הקבלה והחסידות כמדומה דסוגיין דעלמא כדעת חובת הלבבות (שער הביטחון פ"ג) ודעימיה. שההשגחה מוחלטת גם לגבי בעל הבחירה וכמו שאמר יעקב על לבן "ולא נתנו אלקים להרע עמדי" וכן אמר הלל הזקן "על דאטפת אטפוך" בלי חכמות והתפלספויות. ושוב ראיתי שהאריך בזה בשו"ת אדרת תפארת ח"ג סימן ע"ב ע"ג מפי ספרים וסופרים.
הקושיא מהבחירה חופשית יש ליישבה, מכיון שלא מדובר כאן שהקב"ה תופס את החוטא מלחטוא, אלא הוא מגין על הצדיק שלא מגיע לו לקבל מידיו (וכמו שיישב הרמב"ם ענין העונש לפרעה)
והקושיא מהמציאות- היא קשה גם משאינם בעלי בחירה, וכי לא מצינו צדיקים הנהרגים ע"י בע"ח, או בשגגה בתאונות בלי כוונת מכוין. והכלל בכלל שאלת משה רבנו לקב"ה, והשיבו ע"ז הקב"ה, "וראית את אחורי ופני לא יראו".
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג באלול ה׳תשע״ז – ספטמבר 14, 2017
אשמח אם הרב יוכל לחפש את דברי הזוהר שציין בתשובה הראשונה, ע"מ לציין את מקור הדברים, שנוכל לעיין ולהשכיל (אפשר אפילו רק לציין את הענין כדי שאוכל לחפש בפרויקט השו"ת). ולענין הפסוק נפלה נא ביד ה' וגו'- עיינתי ברש"י ורד"ק והם פירשו בדרכים אחרות. מהו אפוא המקור למש"כ הרב, שאצל בעל בחירה צריך יותר זכויות (אלו דברי הזוהר הנזכ'?)?
מקור הדברים בזוהר בפרשת וישב דף קפ"ה ריש ע"ב "אי איהו צדיקא וכו' "
פירוש הפסוק נפלה נא ביד ה' וגו' ידוע בשם ר' ישראל סלנטר ומובא בספרי האחרונים, כעת מצאתי כן גם בחתם סופר על התורה פרשת ויגש (סוף עמוד רי"ז) ובמעם לועז (שמות עמ' ש"ח) ועוד.