בסידור האיש מצליח' מהדורה מאוחרת נכתב: הלכות נטילת ידיים א. יטול ידיו בכלי ג' פעמים לסירוגין ויברך "על נטילת ידיים", ואין לברך כשהוא מנגב, אלא קודם שינגב, יברך. ואם הוא צריך לנקביו, אינו מברך ענט"י, אלא אחר הנטילה והניגוב הולך לבית-הכסא ואח"כ נוטל ידיו שנית ומבורך ענט"י ואשר יצר, (ואפילו יכול להעמיד עצמו עד פרסה אין לברך ענט"י עד שיעשה צרכיו). אבל אם אינו צריך לנקביו אלא שמביא עצמו לידי כך, יש לברך ענט"י מיד אחר הנטילה הראשונה (שו"ת איש מצליח ח"א חאו"ח סי' א). ב. אם אינו צריך אלא לצרכים קטנים, עדיף שיעשה צרכיו תחילה ואח"כ יטול ידיו מן הכלי, ועולה לו נטילה אחת לשתיהן, כלשון הגמרא (ברכות ט"ו רע"א) יפנה ויטול ידיו (שם בתוכן הענינים). שאלותיי הן: 1. האם המציאות המתוארת בסעיף ב' היא: א. קם מהמיטה כאשר אין בסמוך למיטתו נטלה, כך שצריך ללכת מרחק קצר לשירותים ולברז. וכן ב. הוא צריך צרכים קטנים (ולא גדולים). 2. האם במציאות זו עדיף: א. לא ליטול ידיים (בלא ברכה), אלא לעשות צרכיו (הקטנים) ורק לאחר מכן ליטול ידיים לראשונה (בברכה, ולא נצרכת נטילת ידיים נוספת). או ב. כן ליטול ידיים (בלא ברכה), לאחר מכן לעשות צרכיו (הקטנים) ואז ליטול ידיים בברכה.