מאחר שאני רואה שהשאלה נשאלה, ראיתי להעתיק את מה שכתבתי בגליון החומש המדוייק איש מצליח שלי. שם (בלאוקמי גירסא) כתב מרן פה"ד נר"ו: ותמן אחימָן. בתאג אחימַן המ"ם בפתח. וזו אחת הראיות שבימי קדם היו התימנים הוגים הקמץ כפתח. עכ"ל. וכוונתו ברורה, שמכיון שבפסוק כתוב אחימָן בקמץ, אין סיבה שהתרגום (שבדר"כ משאיר את השמות כהווייתם) ישנה ויפתח את המ"ם, אלא זאת ראיה שקראו פתח כקמץ, ולא השגיחו בחוסר ההתאמה בין המקרא (אחימָן) לתרגום (אחימַן). אלא שאין זו ראיה כי התימנים גורסים גם בתורה אחימַן בפתח ואין חילוק בין מקרא לתרגום, ועי' מנחת שי. וכן הכריע הרב ברויאר ע"ה. וכן ביהושע (טו, יד) אחימַן בפתח (וזה אינו הוכחה גמורה כי כבר ראינו כמה חילוקים בניקוד בין התורה לנביאים כמו ירֵיחו ירִיחו).