Menu
שאל את הרב
print
אא

לכבוד הרבנים הגאונים הוכחתי מלשונות מרן השו"ע ומהראשונים שמה שנוהגים לברך על הבשמים בשעת ברית מילה אין הכוונה רק לברך בין ברכת הגפן לברכת הברית על בשמים אלא הכוונה לברך את ברכת הברית כשהוא מחזיק בידו הדס שהוא מכבד את הברכה וכמו שמברך על הכוס כך מברך על הבשמים והראיה הברורה היא ממה שבת"ב נוהגים כמבואר בשו"ע לעשות את הברכה על הבשמים והוא מחזיקן בידו כל זמן שהוא מברך וא"כ הוכחתי בארוכה שכך הכוונה של מרן בשו"ע שמברכים על הבשמים דהיינו שמברכים את ברכת הברית על הבשמים שבידו שכן כתב מרן בשו"ע הלכות מילה סימן רסה ס"א "ויש נוהגים ליטול הדס בידו ומברך עליו ולהריח". ולסימן בעלמא אציין כאן לדברי הר"ן בפרק תולין (שבת נז. ד"ה וכתבו) שהרשב"א (בחי' עירובין מ: ד"ה אתי) הקשה עליהם והוא ז"ל כתב דאינה קושיא ואף על פי כן כתב בסוף דבריו ומכל מקום הגאונים אמרו דלא מברכינן אכסא אלא מייתי אסא ומברכין עליה. ולענין הלכה נראה ובתשעה באב אסא נמי לא מייתי מטעמא דאין מברכין על הבשמים במוצאי שבת והנה בידי התשובה המפורטת באם יהיה צורך אשלח למקום שיגידו לי.

הרב רזיאל כהן

נראה שכת"ר צודק בהבנת דברי הר"ן ויישר כח. אבל אין מכאן ראיה למנהג שמוזכר בש"ע, דהר"ן מדבר באופן שאינו מברך על הכוס, ואז ההדס הוא באמת לכבוד, אבל בש"ע הרי מדובר באופן שכבר מברך על הכוס, ולמה צריך בשמים לכבד את הברכה? וזכורני שהאחרונים כתבו טעם לברכת הריח "כדי להשיב את הנפש שנבהלה ממראה הדם". ויש עוד טעם ע"פ המדרש בגבעת הערלות שעלה ריחם כריח ניחוח לה' ואכמ"ל 

שאלת המשך:

לכת"ר שליט"א אם יורשה לי יעיין מר היטב בלשון מרן שכתב ויש נוהגים ליטול הדס בידו ומברך עליו ולהריח". ובפשוטו כוונתו כפי שהבין מר, אולם לשונו קצת צ"ב, מש"כ - ויש נוהגים ליטול הדס בידו – לכאו' צ "ע, מה צריך להוסיף כל זה הו"ל לכתוב ויש נוהגים לברך ברכת בשמים ותו לא, ומש"כ - ומברך עליו – לשון זה אינו מדוקדק והו"ל לכתוב ולברך עליו, שהרי קאי על יש נוהגים ליטלו ולברך עליו ולהריח, ומה שכ' - ולהריח - אריכות לשון יש כאן שפשיטא הוא, וכל לשונו כאן מורה על כוונה אחרת מהמבואר לעיל, ולכן אני פירשתי שהמחבר נוקט שענין ההדס בברית בא ע"מ לייקר את הברכה והוא דרך כבוד ושבח לברך ברכת הברית על הדס, וכמו שלוקח כוס ומברך כך יש נוהגים שלוקח הדס בידו - דהיינו בשעת הברכה - ומברך עליו את הברכה וכן נוהגים גם להריח, דהיינו שאמנם שאין עיקרו של ענין כדי להריח מ"מ כיון שבירך יש להריח. והוא פלא איך שלשון השו"ע מתיישב כל צרכו. והיינו כי השו"ע לומד שכאן ענין הבשמים אינם באים רק לשם עילוף אלא באים כדי שיוכל לברך על הכוס ועל ההדס ולחשיבות הברכה. והבאתי ראיות לכך

הרב רזיאל כהן

חזק וברוך, אכן לשון מרן מתיישב יפה מאד לפי הרעיון שמציע כת"ר אבל עדיין מסופקני בדבר, שהיכן מצאנו עוד ברכה כזו הטעונה בשמים לכבוד הברכה?
ובשלמא כוס יין מצאנו שאין אומרים שירה אלא על היין אבל לומר כן בבשמים (בפרט שכבר מחזיק יין בידו האחרת) היכן מצינו כן?

שאלת המשך:

כבוד הרב שלום וברכה שמחתי שכבוד הניח את עינו על דברי מרן בשו"ע. יש לי תח"י כמה ראיות לענין אם יודיעני כבודו היכן ניתן לשלוח את התשובה המליאה לענין זה. ואם ימצא חן בעיני כת"ר יביאו אל הקודש פנימה מרא דכולא תלמודא רבינו מרן מאור ישראל שליט"א שכל רז לא אניס ואם אכן יש צדק בדבר לבטח ישמח מרן שליט"א והעיקר לדעת אם יש לנהוג כן אם לאו

מערכת האתר

אפשר לשולח למייל הפרטי שלי ואני אעביר לרב נר"ו
ֲMO01010102@gmail.com

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן