שאל את הרב
print
אא
מה המקור לאסרו חג? ומה המשמעות של יום זה?

הרב רזיאל כהן

במסכת סוכה (דף מ''ה ע''ב) דרשו חז''ל על הפסוק ''אסרו חג בעבותים'' וגו', כל העושה אסור לחג (- אגודה לחג) באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן. ופירש רש''י (בפירוש השני) דהיינו היום שאחר החג. וכן פסק הרמ''א בש''ע (סי' תכ''ט סעיף ב') שיש להרבות בו באכילה ושתיה. ובירושלמי קראו לאיסרו חג ''ברא דמועדא''- כלומר בנו של המועד. וכן נוהגים למעט בו בהספד ותענית, אבל מותר להתענות בו תענית יחיד (כגון תענית פקודת השנה), מלבד אסרו חג של שבועות שאסור בתענית (ש''ע סי' תצ''ד סעיף ג'). יש מקומות שנהגו באיסרו חג שלא לעשות מלאכה, כדין חול המועד. בג'רבא נהגו היתר בדבר, מלבד באיסרו חג של חג השבועות דוקא (עיין ברית כהונה מע' א' אות ו'. וחזו''ע הל' יו''ט עמ' שכ''ב).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0