פסק מרן בבית יוסף (קס״ח ס״ק ז) שיש לברך על כל מיני השלשה פת הבאה בכיסנין (שיש מחלוקת בין שלש דעות) מזונות משום דהוא ספק בדבר רבנן (ספק ברכות). וצ״ל מאי גרע אם מברך המוציא? הרי אינו משקר בברכתו? לכן יש לדייק יסוד גדול מדברי מרן הבית יוסף שבכל מקום שיש ברכה יותר ״כללי״ כמו מזונות ויש מחלוקת מה לברך אומרים ספק ברכות להקל ומברכים את הברכה היותר ״כללי״. אם כן קשה על דברי הרב יוסף ידיד שכתב בענין פרות מרוסקים שכתב שאם אינו משקר בברכתו אז אין אומרים ספק ברכות ולכן פסק שיש לברך העץ או האדמה על פרות מרוסקים, הרי מרן בבית יוסף חולק על יסוד זה. ולכן יש לברך על פרות מרוסקים שהכל מדין ספק ברכות כמ״ש האחרונים דלא כמ״שׁ ביביע אומר.
דברי הרב ברכת יוסף מקורם ממ"ש המג"א (רס"י ר"ו) והסכימו עמו הרבה אחרונים, והקושיא של כת"ר מהב"י (סימן קס"ח) עיין בברכת ה' ח"ב (עמו' רנ"א) שפירש דברי הב"י שם לנכון ע"ש. ועוי"ל ע"פ מ"ש בברכי יוסף (סימן ר"ו סק"ב) בסוף דבריו (שרק לכתחילה הכי עדיף לברך כיעוי"ש)
Google