שאל את הרב
print
אא
בתנ"ך קורן, בספר איוב פרק ז' פסוק י"ב, מופיע: "הֲיָם־אָנִי אִם תַּנִּין, כִּי־תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר". על פי הכלל של קמץ הבא בסוף מילה ראשונה משתי מילים המחוברות במקף אותיות, יש לקרוא כאילו כתוב: הֲיוֹם־אָנִי. האם אכן כך הוא? ואם לא - מדוע?? (אין מעמיד ליד הקמץ). בפרשת צו, בפסוק האחרון של העולה הרביעי מופיע "וַיַחְגֹר", אות ח' בניקוד שְׁוָא (נח) ואח"כ "וַיַחֲבֹשׁ", אות ח' בניקוד חטף פתח (ויקרא ח' י"ג). מה הסיבה? ובכלל מתי מנקדים בשוא ומתי בחטף? מדוע במילה "הַצֳרִי" אות צ' מנוקדת בחטף קמץ?

הרב אמיר דאדוואנד

1. יש שם טעות סופר והגעיא זזה בטעות ימינה.
2. אם צריך להיות שוא נע באות גרונית, לעולם היא תהפוך לחטף, אבל בשוא נח, לפעמים תהפוך לחטף ולפעמים לא, ואין לזה כלל ברור. 
3. יש לפעמים חטפים גם באותיות שאינם גרוניות
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0