שגרתי את השאלה לבית הוראה נוסף והם השיבו לי בזה הלשון: "למנהג הספרדים אפשר להעלות לתורה עוד אנשים ולחזור ולקרוא ממה שקראו כבר קודם לכן, אלא שיוסיפו לכתחילה שלושה פסוקים [וישימו לב שלא יעצרו היכן שאין לעצור כמו בתוך ג’ פסוקים לסיום פרשה]. אולם האשכנזים מחמירים בזה, שלא יחזרו על מה שכבר קראו. בשירה ובעשרת הדיברות גם הספרדים נמנעים מלהתחיל או להפסיק באמצע. מקורות: ראה שו”ע סי’ רפב סעי’ ב וברכי יוסף שם ס”ק ג, ולענין השירה ועשרת הדיברות ראה כף החיים סי’ קלח ס”ק יג." עד כאן לשונם! האם הדברים מוסכמים גם עליכם? ברוכים תהיו!