איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
ארוסתי באה ממשפחה תוניסאית וטוענת שחמסה היא ממקור יהודי ומסמלת ברכת כהנים, איני מצאתי בגמרא או ממקורות ראשונים התייחסות לזה וכלל איני חש לעין הרע. ואמרתי לה שרק אם אמצא רב שאומר שאין בזה פגם בבטחון בה' או שאינו מדרכי האמורי חלילה וטוב לתלות אני מוכן להכניס לבית. האם יש מקור שטוב לתלות חמסה בבית? האם נכון להתעקש לא להכניס או מפני דרכי שלום לוותר?
עין הרע הוא מציאות קיימת ובגמרא (ב"מ ק"ז ע"ב)מבואר שתשעים ותשעה מתים מעין הרע ואחד בדרך הארץ ע"ש. ומקובל בכמה עדות לשים צורת יד נגד עין הרע, ועיין לרבה של ג'רבא מוה"ר רבי כלפון זצ"ל בשו"ת שואל ונשאל (ח"ה חיו"ד סימן ק"מ) שכתב שאומרים העולם שצורת יד מועיל לזה, והתנגד שישימו צורת יד על ההיכל בבית הכנסת מכמה טעמים, ע"ש אבל בבית אין מניעה לשים. וכ"ש אם האשה רוצה ואין בזה פגם בביטחון בשי"ת, שבודאי מותר וצריך לעשות השתדלות, ובגמרא בברכות ( נ"ה ע"ב) נמצה עצה להנצל מעין הרע וע"ע בספר פלא יועץ (ערך עין הרע) שכתב שצריך להשמר מאוד כאשר יוכל בזה אלא שלא ימנע מלעשות מלעשות מצוה מחשש זה ע"ש.