כיריים בפסח
אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.
בהלכות בן איש חי שנה א פרשת צו, אות מא מופיע ההלכה הבאה: "פה עירנו יש הרבה בעלי בתים נוהגים שלא לאכול אורז בפסח מפני כי האורז ימצא בו תערובת חיטין ושעורים, וצריך לבדקו תחלה פעמיים ושלש, וחוששין שמא ישגו בבדיקה, וישאר באורז חיטה ושעורה ויבשלו בו לכך בדלין ממנו, ויש נוהגין לאכול אחר בדיקה, על כן אם הבעה"ב אוכל אורז והמבשל שלו נוהג שאינו אוכל אורז אסור לבשל אורז ביו"ט לבעה"ב כיון דהוא נוהג איסור באכילתו משום גדר וסייג, אבל לטלטלו ביו"ט מותר כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים, והדומה לדין זה תמצא גם בשאר ימי טובים שאם זה המבשל אכל בשר ביו"ט, אסור לבשל חלב לאחרים אא"כ יש שהות ביום שיעבור זמן שש שעות אחר אכילת הבשר כדי שראוי שיאכל זה מן התבשיל ההוא בו ביום, אבל אם לא שיש שהות ביום שיאכל הוא עצמו ממנו אסור לבשל לאחרים, מיהו בטלטול שרי." השאלה שלי היא על המשפט - "הדומה לדין זה תמצא גם בשאר ימי טובים שאם זה המבשל אכל בשר ביו"ט, אסור לבשל חלב לאחרים" למה הבן איש חי מתכוון? ומה ההלכה בנושא?
דברי הבא"ח כפשטן, לדעתו מי שנמצא ביו"ט בתוך שש שעות לאכילת בשר, אינו רשאי לבשל אז מאכלי חלב, כיון שאינו יכול לאוכלם.
אולם למעשה דעת מרן הגר"ע זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמוד ש"ה) להתיר בזה, וגם התיר לנוהגים איסור באורז לבשלו ביו"ט לצורך המקילים לאוכלו.