Menu
שאל את הרב
print
אא

שמות פרק כד' א' - רש"י מסביר שמדובר בעבר מוקדם, כלומר פסוקים אלו התרחשו לפני עשרת הדיברות. כבר בפרק יט' נכתב שמשה מספר לעם את דברי השם שיש לשמור את בריתו ועל מסירת משפטים וגם את תגובתם "כל אשר דיבר השם נעשה" ולפי רש"י ומפרשים נוספים (ופשט הכתוב בפס' שלאחר תגובת העם) מעמד הר סיני בא לאמת שדברי משה הנ"ל הם גם מאת השם, כלומר היה לבני ישראל ספק. אם כן ,לפי רש"י, אם זה כבר התרחש, למה דברים אלו חוזרים שוב בפרק כד' פס' א-ד ועוד לאחר עשרת הדיברות שכבר אומתה נבואתו של משה לגבי נתינת התורה (ולא רק לגבי הגאולה ממצרים) ?

הרב שלמה יהונתן מאזוז

איפה כתב רש"י שמעמד הר סיני בא לאמת שדברי משה רבנו מאת ה'? חלילה לומר שהיה לבני ישראל ספק! ואדרבא רש"י (בפי"ט פ"ט) כתב שהעם השיבו שרצונם לשמוע ממך אינו דומה לשומע מפי שליח לשומע מפי המלך וכו' כלומר שהאמינו לדברי משה, אבל רצונם לשמוע ולראות את ה'.
ולגבי השאלה שמעמד הר סיני נחלק לשתי פרשיות ואין מוקדם ומאוחר בתורה וכו' נשפכו הרבה דיות וטעם אחד ממה שכתבו המפרשים שהוא ללמדנו חשיבות המצוות שבין אדם לחברו שניתנו בסיני ולאפוקי משפטי הגווים שבדוהו מלבם, ואין יושר אמיתי כנודע 

שאלת המשך:

תודה רבה, לא הבנתי נכון שמעמד הר סיני נחלק לשתי פרשיות כמו שיש עוד אירועים בתורה שנכתבים שוב. מחילה, אך אמנם רש"י לא כותב זאת במפורש אך לעניות דעתי רומז לכך שהוא כותב שבקשת העם לשמוע מפי המלך כמו שבפסוקים אח"כ כתוב במפורש שהשם אומר למשה "וגם בך יאמינו לעולם" כלומר היה מקום לחשוב שללא מעמד הר סיני לא יאמינו במשה לעולם. וזה לא חסרון אם כי מעלה שיש לבני ישראל ספק. משה גואל אותם ממצרים מי אמר שנתינת התורה היא לא פרי הגותו? הרי ההבטחה מאבותיהם הייתה לרשת את הארץ לא כתוב במקרא שהובטח להם לקבל את התורה. שהרי כתוב בפרשת בשלח שהתכנית הייתה מיד להיכנס לארץ דרך ארץ פלשתים. זאת מעלה שבני ישראל מעלים ספקות ולא משתכנעים רק אחרי הניסים שביציאת מצרים אם כי לשמוע את דבר השם ולאמת את נבואת משה שהתורה מן השמיים. כך גם כותב רבי יהודה הלוי בכוזרי מאמר ראשון פז' שלמרות הניסים נשאר בליבם ספק. אבל אחרי המעמד מי שכופר במשה כופר בשם.

הרב שלמה יהונתן מאזוז

מפורש בתורה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ופרושו קבלת התורה, וגם אדרבא זו התוכנית, ובפ' בשלח השי"ת הסביר לנו מדוע תכנן כך.
אבל באמת יתכן לפרש כדבריך ברש"י וכ"ש שכבודך אומר שכך כתב הכוזרי, 

שאלת המשך:

שלום לכבוד הרב! הכוזרי מאמר ראשון (אות פז בהוצאת דביר) מביא שבמעמד הר סיני התאמתה נבואתו של משה, וזו לשונו: "והנה שמע העם דיבור אלוקי מפורש בעשרת הדיברות...אך מן היום ההוא והלאה האמין העם כי משה ע"ה יבואהו הדיבור מעם האלוק, בלא שקדמה לזה אצל משה מחשבה או דעה." ועוד לפני כן באות מט כותב: "ובדור כזה הופיע משה לפני פרעה ולפני חכמי מצרים, והנה גם חכמי בני ישראל, שהסכימו לו, בדקוהו וחקרוהו, הואיל ולא האמינו אמונה שלמה כי ידבר האלוק עם בשר ודם, ועמדו בספקם זה עד אשר השמיעם האלוק את דברו בעשרת הדיברות - כך נהגו בו בני עמו לא מתוך סכלותם, כי אם מתוך חכמה..."

הרב שלמה יהונתן מאזוז

נכון 
ועיין בתשובה הבאה

שאלת המשך:

תודה רבה כבוד הרב, שכחתי לציין שגם הרמב"ם ביסוד הלכות תורה פ' ח כותב זאת. רציתי להעלות אפשרות בפסוק שהרב הביא. "תעבדון את האלהים על ההר הזה" בעולם העתיק העבודה המקובלת הייתה עבודת קרבנות כמו שמצאנו אצל הגויים וגם ראינו איוב שהקריב קרבנות שמא בירכו בניו את השם בלבבם, כלומר ההתגלות בטח ובטח לאומה שלמה הוא לא דבר צפוי וכלל לא מובן מכך תכנית של קבלת תורה מהבורא. דבר נוסף, את הדברים האלה הקב"ה אומר למשה, אך למי הדברים האלה נמסרים ? שמות סוף פרק ד לפי הפשט נראה שאהרן מוסר את דברי השם שנאמרו למשה לזקנים ואילו את האותות עושה לפני העם, ובפרק ה- א' משה אומר לפרעה "שלח את עמי ויעבדני במדבר" לפרעה מספרים סיפור על עבודה דתית ושום דבר על עלייה לארץ ישראל ובפרק ו אחרי שפרעה מכביד את העבודה משה חוזר לקב"ה, הקב"ה אומר לו למסור לבני ישראל שהוא הולך לגאול אותם ולהביא אותם אל הארץ שהבטיח לאבותם ושום מילה על הגעה להר ולא על קבלת התורה. כלומר לפי הפסוקים שלפי הפשט בכל מקרה מדובר רק על עבודה, משה יודע, פרעה יודע אך בני ישראל לא במפורש, ספק יודעים.

הרב שלמה יהונתן מאזוז

חזק וברוך ואני מתחלה הוקשה לי מהפסוק בקריעת ים סוף שנאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" וכשפתחתי ברמב"ם הנ"ל ראיתי שמרן ז"ל ציין לספר העיקרים (מאמר א' פי"ח) שביאר ד' הרמב"ם וכשעיינתי שם מצאתי שבא ליישב הקו' הנ"ל ותמצית דבריו שעמ"י האמינו במשה שהוא צדיק ובעל מופת, אבל  עדיין לא האמינו שנבואתיו במאה אחוז מאת ה' כי מבואר בסנהדרין (דף צ' ע"א) שיכול להיות נביא שקר שהוא עושה אותות ומופתים ובמתן תורה האמינו במשה שהוא נביא אמת עש"ב ולפ"ז א"צ לכל האריכות 

שאלת המשך:

הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א: משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ, וכן שאר כל האותות, ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.

הרב שלמה יהונתן מאזוז

עיין  בתשובה הקודמת 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן