שאל את הרב
print
אא
"לפי גודל הפסקתו צריך להאריך בו אא"כ המנגינה שונה". אם הבנתי טוב, לפ"ז יוצא שלתוניסאים בלבד יש להאריך בשני גרישין פחות מברביע אך לשאר העדות שמבדילים בנגינתם אפשר להאריך בשני גרישין יותר, וכן בתרי טעמי, לאשכנזים ולחלק מהספרדים שיש לו נגינה שונה משל תביר אפשר להאריך בו. האם הבנתי נכון? ניסיתי לחפש ומצאתי בלחם הבכורים (הישן פו ע"א ד"ה תרסא) שכתב "תרסא צורתו כצורת התלשא וכן נגינתו אך וכו' התרסא משרת כי יסמך עם התיבה הבאה לאחריו בקריאה מה שהתלשא לא יסמך כלל עמה בקריאה ולכן יימנו לשנים אע"פ שנגינתם וצורתם אחד". הרי ההבדל הוא החיבור ולא האורך. וכן מצאתי במכלול (ליק פ ע"א) שכתב "והתלשא [מפסיק], והוא שבסוף התיבה אינו מפסיק אע"פ שיש לו נעימה לפי שנקשר ומתגלגל הוא בנעימתו עם התיבה אשר אחריו". ולא כתב על האורך אלא להפך, וגם כינה אותם באותו שם ממש! וכן במכלול (שם) כתב "ותרין חוטרין אינו מפסיק אע"פ שיש לו נעימה כמו התביר אלא שזה מתגלגל עם התיבה אשר אחריו".

הרב חנוך הכהן

1. מה שטען כבדו שרק לתונסאים יש להאריך בניגון רביע יותר משני גרשין וכיו"ב, כך באמת נראה מתשובת מרן שליט"א.
2.מה שהביא כבודו מדברי הרד"ק ולחם הבכורים, אין מזה סתירה, כי לפי מנהגנו שאין את ההבדל שהזכירו שהמשרת נמשך עם המלה שאחריו, אנו מוכרחים לעשות הבדל אחר והוא שהמשרת יהיה יותר קצר. ומי שעושה הבדל הנזכר בדברי הרד"ק באמת א"צ לקצר בטעם משרת, וכמו שכבר הזכיר כבודו שאם יש הבדל בניגון א"צ לקצר בטעם משרת ולהאריך במפסיק 
יישר כח
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0