שאל את הרב
print
אא
 בסידור "איש מצליח", כתוב שצריכים לקרוא מילת "שובה" במילעיל. אותנו למדו לקרוא אותה במילרע. להלן, פירושו של רש"י על הפסוק "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה:" שממנו עולה שיש לקרוא מילה זאת מילרע. רש"י בראשית פרק טו פסוק יז: ..... והנה תנור עשן וגו' - רמז לו שיפלו המלכיות בגיהנם. באה טעמו למעלה, לכך הוא מבואר שבאה כבר, ואם היה טעמו למטה באלף היה מבואר כשהיא שוקעת. ואי אפשר לומר כן, שהרי כבר כתיב ויהי השמש לבא, והעברת תנור עשן לאחר מכאן היתה נמצא שכבר שקעה. וזה חילוק בכל תיבה לשון נקבה שיסודה שתי אותיות, כמו בא, קם, שב, כשהטעם למעלה, לשון עבר הוא, כגון זה, וכגון (להלן כט ט) ורחל באה, (שם לז ז) קמה אלומתי, (רות א טו) הנה שבה יבמתך, וכשהטעם למטה הוא לשון הווה, דבר שנעשה עכשיו והולך, כמו (להלן כט ו) באה עם הצאן, (אסתר ב יד) בערב היא באה ובבקר היא שבה: אשמח ללמוד מכבוד תורתו כיצד צריך לנהוג.

הרב חנוך הכהן

אומרים שובה מלעיל, והטעם הוא מכיון שהה' היא נוספת כי היינו צריכים לומר שוב. וכך הוא בכל התנ"ך, כמו: "חושה לעזרתי", אלא א"כ יש אחריה א' שעושים מלרע כמו: שובה ה' רבבות אלפי ישראל, 
ומה שהקשה כבודו מדברי רש"י, אין ממנו קושיא כלל כי הוא מדבר על תיבה בלשון נקבה כמו שכתב במפורש, ולא על הנידון שלנו, ופשוט וברור שגם רש"י מסכים בנידון שלנו לקרוא מלעיל, ומה שכתב כבודו שכך למדו אותו, לפי האמור יש להתפלא ע"ז 

שאלת המשך:

אם יבדוק כב' בתנ"ך ימצא 6 פעמים מילת שובה מילרע. אות ה' בסוף המילה, כפי שידוע במקום אות ל' בתחילה שם אות ה' בסופה.

הרב חנוך הכהן

אם תוכל להציג את המקורות שנמצאו כדי שנוכל לדון בהם. ומה שהביא כבודו שה' בסוף היא במקום ל' בהתחלה, זהו רק במלים כמו ארצה, מצרימה, אבל כאן אינו שייך 

שאלת המשך:

במדבר פרק י (לו) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ק רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ישעיהו פרק מד (כב) מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ: ירמיהו פרק ג (יב) הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְקֹוָ֔ק לֽוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־ יְקֹוָ֔ק לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם: הושע פרק יד (ב) שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ: תהלים פרק ו (ה) שׁוּבָ֣ה יְ֭קֹוָק חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: תהלים פרק ז (ח) וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה: תהלים פרק צ (יג) שׁוּבָ֣ה יְ֭קֹוָק עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ: תהלים פרק קכו (ד) שׁוּבָ֣ה יְ֭קֹוָק אֶת־שבותנו שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:

הרב חנוך הכהן

בכל הדוגמאות שהמלה שובה מלרע יש אחריה א' וכבר כתבתי בתשובה הראשונה שאם יש אחריה א' תהיה מלרע. 

שאלת המשך:

צר לי להגיד לכב' שהוא טועה! צריך להגיד שובה מילרע ולא מילעיל.
איפה יש א' במשפט "שובה למענך"?

הרב חנוך הכהן

אין א' במשפט "שובה למענך" ולכן צריך לאמרו מלעיל ולא מלרע
עכ"פ נראה שכבודו משוכנע בצדקת דרכו,ונראה שאין לו צורך להמשיך ולדון בזה 
ואם יש מישהו אחר מהקרואים באתר שעוד לא הבינו את מה שכתבתי, ואשמח לחזור ולבאר את הדברים 

שאלת המשך:

1. האם כלל זה שהופך מלרע הוא רק ב א'? זכור לי שגם ל ע' ו/או ר' הכלל תופס(כמו למשל "קומה עזרתה לנו" "קומה" מלרע(אותה גזרה). 2. האם הכלל הוא מטעמי הגייה ברורה יותר?

הרב חנוך הכהן

1. כתב מרן שליט"א בספרו אסף המזכיר (עמ' רמ"ב) שכן הוא בה' וע' ולגבי ר' לא כתב ע"ש.
2. מטעם שלא לבלוע את האותיות הגרוניות.

שאלת המשך:

האם "כלו רחמיך..." שבמודים לא שייך לכאן. "כלו" במלרע במקום מלעיל?

הרב חנוך הכהן

שם צריך להיות מלרע, כי זה נחי ל"ה, כמו עלו, עשו וכו', ואין זה ענין לכאן
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0