א. למרות שאין איסור להעביד בפרך, הרי איוב יודע שמדובר בזרע מיוחס של יוסף ויעקב ובכל זאת ליבו משיאו להשיא עצה אכזרית שכזו. האם אדם כזה יכול להיקרא ירא אלוקים וסר מרע ? אדם שהוא ירא אלוקים וסר מרע היה צריך להגיד לפרעה "הם מזרע יעקב ויוסף שעשו לנו פה רק טוב, ומדוע שנתאכזר לבניהם ונכדיהם? להיפך, אנחנו חייבים רק להטיב עימם. אין סיכוי שבניהם ונכדיהם יעשו עימנו מלחמה. יש להם לב של שלום. עזוב אותם בשקט." ועדיין גם השאלה השנייה קיימת כיצד הוא מתלונן על ייסוריו מבלי להעלות על דעתו שפגע בבניו של הקב"ה ע"י עצות רעות ? ב.מה עם העצה של הפגיעה הכלכלית ? הרי מה שאיוב יעץ לפרעה זה עושק גמור. ולאור זה, השאלות שבסעיף א רק מתחזקות... בברכת התורה. חילכם לאורייתא