שאל את הרב
print
אא
מרן השולחן ערוך בסימן רח סעיף ב כותב "חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל:" ובסעיף ט כותב מרן "עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים אינו מברך לבסוף ברכת המזון אלא בתחילה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אף על פי שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ולבסוף על המחיה ואם בשלו בקדירה מברך תחלה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות:" לא הבנתי את החילוק בין קדרה שעליה מדבר מרן בסעיף ב לבין סעיף ט .מה השוני פה בעצם? האם בסעיף ב' לא מחוייב שיהיה כזית דגן כדי אכילת פרס אבל זהו בעצם סוף סעיף ט ואם צריך שיהיה אז זה תחילת סעיף טי

הרב רזיאל כהן

דברי הש"ע בסימן ר"ח סעיפים ב' וט' שוים הם, אלא שבסעיף ב' לא הדגיש את התנאי שצריך שיהיה כזית בכדי אכילת פרס, מוחזר וביאר דבריו בסעיף ט' (וכן מבואר מדברי המשנ"ב שם סק"ז והכה"ח אות ט' ע"ש),
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0