עצת איוב בעבודת השיעבוד במצרים

א. למרות שאין איסור להעביד בפרך, הרי איוב יודע שמדובר בזרע מיוחס של יוסף ויעקב ובכל זאת ליבו משיאו להשיא עצה אכזרית שכזו. האם אדם כזה יכול להיקרא ירא אלוקים וסר מרע ? אדם שהוא ירא אלוקים וסר מרע היה צריך להגיד לפרעה "הם מזרע יעקב ויוסף שעשו לנו פה רק טוב, ומדוע שנתאכזר לבניהם ונכדיהם? להיפך, אנחנו חייבים רק להטיב עימם. אין סיכוי שבניהם ונכדיהם יעשו עימנו מלחמה. יש להם לב של שלום. עזוב אותם בשקט." ועדיין גם השאלה השנייה קיימת כיצד הוא מתלונן על ייסוריו מבלי להעלות על דעתו שפגע בבניו של הקב"ה ע"י עצות רעות ? ב.מה עם העצה של הפגיעה הכלכלית ? הרי מה שאיוב יעץ לפרעה זה עושק גמור. ולאור זה, השאלות שבסעיף א רק מתחזקות... בברכת התורה. חילכם לאורייתא

העניין מופיע הזוהר הקדוש פרשת בא דף ל"ג ע"א. הנה הציטוט (בלשון הקודש): "וְהַכֹּל בָּא בְּדִין (אצלו). כְּמוֹ שֶׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. מִשּׁוּם שֶׁאִיּוֹב מִקְּרוֹבֵי הָעֵצָה שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וּכְשֶׁעָמַד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל, רָצָה לַהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ, לֹא, אֶלָּא קַח מָמוֹנָם וּשְׁלֹט עַל גּוּפָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְאַל תַּהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךְ, בְּאוֹתוֹ דִין מַמָּשׁ תִּהְיֶה נִדּוֹן. מַה כָּתוּב? (איוב ב) אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךְ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'. בְּמַה שֶּׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּכָל הַשְּׁאָר הָיָה יָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. ע"כ. לכן שתי השאלות עדיין נשארות בקושיא. נשמח לעזרה ליישב את העניין.

אדרבה, לפי המדרש המובא בספר הליקוטים למהרח"ו שיתרו פתח בעצת העינוי לישראל, כיצד ישבו מבני בניו בלשכת הגזית. וכי חוטא נשכר ?

יישר כח כבוד הרב. חילכם לאורייתא