מקור למלה “עכשיו”
בספר אוצר השרשים הכללי בשורש עכשיו, כתב שהוא מושאל מלשון הפסוק “חמת עכשוב” שהוא סוג נחש והוא מהיר ומיידי.
שמרני אל כי חסיתי בך. האות שין מנוקדת בקמץ קטן. על פניו נהגית בדומה לחולם, אך שמעתי חזנים המתעקשים להגות כפתח (קמץ גדול). מהי הצורה הנכונה? האם שתיהן?
שָמרני (געיא אחר השי"ן) אל כי חסיתי בך (תהלים פרק ט"ז) נוהגים בקמץ רחב (ולא כמו חולם) כיון שיש געיא בשי"ן וכן: שָמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פרק פ"ו) ובתפלת שחרית לפני "בית יעקב") ולעומתן שמרה נפשי והצלני (תהלים פרק כ"ה ובתפלה בתחנון) השי"ן בקמץ קטן (כמו חולם) כיון שאין שם געיא