המילה “אמר” בגמרא
ראה בהקדמת מרן ראש הישיבה שליט”א לחומש איש מצליח שכתב לגבי פתח אליהו שאין לנקד בחטף פתח כמו בארמית, אלא הוא פתיחה בעברית למה שאומר אחר כך בארמית. ע”ש. והוא הדין לניקוד הגמרא.
רציתי לשאול מה דעת מרן ראש ישיבה שליט"א לגבי ספק ספקא לקולא כאשר מרן גילה דעתו בנושא. כדוג' המחלוקת בין הרב תפילה למשה זצוק"ל ויבלא"א מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף לעניין עירוי מים רותחים בשבת. וכן האם זוהי הייתה דרך הפסיקה של הרב תפילה למשה זצוק"ל?
אין בדבר מחלוקת כלל, אם מרן גילה דעתו להחמיר בצירוף שתי הספקות גם יחד -הדבר אסור לכולי עלמא
לגבי עירוי מים רותחים בשבת ע"ג תבשיל שנצטמק המחלוקת שונה לגמרי והיא האם מרן אסר גם במקרה זה או שלא דיבר עליו כמבואר בשו"ת תפלה למשה ח"א (סימן ה') ובהסכמת מרן הגר"ע זצ"ל שם
אגב ככול הידוע לי המחלוקת הנ"ל היא בין הגר"מ לוי להגר"ע יוסף ואלי כת"ר מדבר על מחלוקת אחרת, באר נא!