טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
האם בארצות הברית צריכים להחמיר בענין צאת השבת כדעת האגרות משה שצאת הכוכבים פה זה כחמישים דקות לאחר השקיעה? האם יש להחמיר לשיטת האגרות משה לענין גמר תעניות? האם ישנם דינים שבהן ראוי ונכון לחוש לשיטתו?
עיין במשנ"ב (סימן רס"א ס"ק כ"ב) שצאת הכוכבים הוא משתנה לפי הזמן והמקום ע"ש וא"כ יש להחמיר בזה כמ"ש הרב אגרות משה (כרך ו' חאו"ח ח"ד סימן ס"ב), אא"כ יבדקו וימצאו אחרת. מיהו לענין תענית כתוב באגרות משה שם שדי לחכות 41 דקות למי שקשה לו ע"ש. כדאי לברר כיצד נוהגים שם ואלי בדקו את הדבר, וכן ראיתי למרן שליט"א בכיו"ב בתשובה שנדפסה באתר לצפייה לחץ כאן
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 20, 2017
בספר הזמנים בהלכה פרק מ”ז עמוד תצ' הביא תוצאות של תצפיות שנערכו בארצות הברית כשמצב השמש 4.8 מעלות מתחת לאופק (=18 דקות אחרי השקיעה בא”י בימי ניסן ותשרי) ראו 3 כוכבים בינונים. ועיין בספר זמני היום בהלכה ושמה הוא גם כן כותּב כמו השיטה הנ”ל. וזה מתאים עם מאן דאמר ששיעור המיל הוא כ''ד דקות. וזה מסתבר מאוד שהרי מקומות כמו ניו יורק וניו ג'רזי נמצאים צפונית מקו המשוה מארץ ישראל רק כחמש מעלות. א''כ נראה שאין צורך להחמיר יותר מהשיעור הנ''ל בניו יורק וכדומה לגבי גמר תעניות ואדרבא לגבי קיום מצוות שעיקר מצוותן בתחילת הלילה כגון ספירת העומר, נרות חנוכה, בדיקת חמץ וכו', אם נחמיר כשיטת האגרות משה ונחכה 50 דקות אחרי השקיעה שאז כבר כל השמים מלאים כוכבים, הלא כבר עבר עיקר זמן המצווה. אלא דלגבי צאת השבת ויום כיפור ודאי שראוי ונכון להחמיר לשיטת רבנו תם. אבל לגבי שאר דברים נראה דאין להחמיר יותר משיעור 4.8 מעלות.
נכון