שאל את הרב
מידי פעם עולה לי שאלה עמוקה באמונה שקיבלתי עליה תשובות שונות אך אף לא אחת יישבה את דעתי ואני תולה זאת בעיקר בקוצר דעתי ואולי בקוצר דעת בן אנוש. ואעפ"כ אשאל: רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. וכתוב עוד: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אני מבין וכן כתוב שמלמעלה קובעים לאדם הכל חוץ מיראת שמים, לימוד תורה וקיום מצוות שנתונים בידי כל יהודי ורצוי שירבה בהם. "ובחרת בחיים.. למען ייטב לך והארכת ימים" וכו' אם לא כן חס ושלום ההפך. מצד שני אני מבין וכן כתוב שהקב"ה יודע שאדם פלוני יחטא, יהיה רשע וכו' דוגמאות למכביר: הנביא למלך: כי מת אתה ולא תחיה, ראה מה שהשיב לו המלך ואח"כ הנביא וכן ראה בפרשתינו (וזה עוררני לשאול כאן השאלה) כ"ג,כ"ט "לא אגרשנו.. פן.. תרבה עליך חית השדה". ורבה עליך- שפתי תכמים על רש"י: וא"ת.. והלא אם עושים רצונו אין מתייראין.. אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא... רואים שמלמעלה יודעים שאדם זה יהיה צדיק או רשע ומצד שני כתוב שמלמעלה קובעים אדם זה יהיה עשיר או עני וכו' אך לא קובעים אם צדיק או רשע והלא הדבר ידוע שם למעלה אם עתיד לחטוא.. וידוע ששלחו אותנו לכאן כדי לקיים תורה ומצוות כדי שלעתיד לבוא נקבל מתנה אמיתית בהתאם לעמל שעמלנו כאן ולא מתנת חינם וכו' ואם כן מדוע שולחים לכאן גם אנשים שידוע מראש שיהיו רשעים? התשובה היחידה שישנה (ולא עונה בעצם) לשאלה היא תשובת הנביא למלך: את בהדי כבשי דרחמנא, למה לך? אשמח ללמוד ולשמוע תשובות אפשריות לענין.
הרב מצליח מאזוז
זו שאלה קדומה מאוד. ונקראת שאלת "הידיעה והבחירה" והרמב"ם שואל אותה בסוף פרק ה' מהלכות תשובה, ותמצית התשובה "שאין ידיעתו כידיעתנו" וכך נאמר בפתח אליהו "אנת חכים ולאו בחכמה ידיעה". אמת שקשה לאדם להבין, שאין הוא מבין, ובעיניו כל מה שלא מבין זה לא נכון. וגם ילד קטן חושב כך ממש. ואנו יודעים שאינו צודק. וזה נכון גם כלפינו… ואתן דוגמא קטנה לכך שאין הידיעה מכריחה את הבחירה (למרות שהמשל לא דומה ממש לנמשל) שנים משחקים שחמט, פעמים שהאחד יודע ומבין את המהלך שחברו יעשה, ובכל זאת אין ידיעתו מכריחה את חברו לעשותה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור