Menu
שאל את הרב
print
אא

דעת הרב משה לוי זצ"ל בעניין עשיית צנימים בשבת (פרק י הלכה מט ובהערה 154) שאסור משום אופה אע"פ שאין אפיה אחר אפיה, מכיון שכך דרך אנשים לעשות, לקחת לחם ולעשותו צנים. ומדוע א"כ לגבי קפה טחון (פרק י הלכה מג) מתיר לערות ע"ג הקפה אפי' מכלי ראשון הרי גם כאן זה הדרך לתת מים חמים על הקפה ולעשותו משקה,ולמה לא אסר כאן משום בישול?

הרב אהרן מאזוז

הנה מוה"ר זצ"ל עמד על שאלה זו בשיעור ושמעתיה בקלטת, ויישב שם שלא שייך לומר שלא נגמר בישול ראשון או אפיה ראשונה מחמת שדרך בני אדם להוסיף עליה עוד אלא דוקא אם מוספים בישול אחר בישול ראשון או אפיה אחר אפיה ראשונה, לענין צנימים שלא נגמרה אפייתם ועכשיו באפיה שניה גומרה, אבל אם דרך להוסיף בישול אחר אפיה כגון קפה שדרך לבשלו אחר קלייתו אין לומר שלא נגמרה קלייתו הראשונה שבאמת כבר נגמרה ואין צריך לקלותו יותר ומה שצריך אינו אלא לבשלו שהיא פעולה אחרת ונחשב בישול אחר שנגמרה קלייתו שאין בה איסור לדעת המתירים בישול אחר אפיה. עכ"ד לפי זכרוני. ואין להקשות דלפי האמור יש להחמיר בקפה נמס שהרי דרך לבשלו אחר שכבר נתבשל שכידוע קפה נמס מבושל הוא, ושתי תשובות בדבר חדא שהרי כבר נאפה קודם בישולו ואחר אפיה ראשונה שוב אין בו שום צד לאסור, ועוד שגם לדעת המחמירים בבישול אחר אפיה מ"מ בקפה נמס נתבשל כל צורכו בבישול ראשון ואין צריך בישול שני לבטלו שאפילו במים פושרים או צוננים נמס הוא לגמרי ואין בישול שני משפיע בו כלום וא"א להחשיבו כמי שלא נגמר בישולו עד שיערבנו שנית במים רותחים ופשוט

שאלת המשך:

תודה רבה על התשובה! אמנם תמהתי מאד, שהרי לפי מה שכתב כבודו, דעת הרב משה לוי זצ"ל שאם דרך אנשים להמשיך ולאפות דבר אפוי זה כאילו לא נגמרה אפיה הראשונה ולכן חייב משום אופה, אבל לפי מה שכתב הרב זצ"ל בהערה (154) הטעם שחייב הוא לא מישום שלא נגמרה אפיה ראשונה, שהרי הוא משווה זאת לדבר חי הנאכל כמות שהוא חי שלא שיך לומר בו שלא הסתיים בישולו. אלא הטעם הוא- שכל מה שאומרים שאין אפיה אחר אפיה זה רק משום שאין דרך לעשות כן, אבל אם כן דרך לעשות כן כגון במקרה דנן, כן אומרים שיש איסור אפיה אחרי אפיה! וא"כ לפי הבנה זו מה ההבדל בין אפיה אחר אפיה לבין בישול אחר אפיה, גם בזה וגם בזה השאלה האם דרך אנשים לעשות כן או לא, למרות שהדבר עצמו הוא ראוי לאכילה כמות שהוא. כן נראה לעניות דעתי הדלה,

הרב אהרן מאזוז

הנה אף שיש לומר כמו שכבת מ"מ לדברי מוה"ר זצ"ל צ"ל שלא נתכוון לדמות דין זה לדבר שנאכל כמות שהוא חי אלא רק לומר שגם בדבר שנאכל כמות שהוא חי שייך בו בישול ואין נכון להתיר בו בישול מצד שנאכל בלא בישול וכן בדין זה אף שראוי לאכילה אין להתירו מטעם זה, אמנם עיקר דינו שכל שדרך לבשלו יש בו משום בישול וודאי אין ללמדו מדבר חי, שיש לחלק בפשיטות שדבר שלא היה מבושל ועכשיו נעשה מבושל חשיב כדבר חשב ויצירה חדשה נחשבת מלאכה, אבל דבר שהיה מבושל ועכשיו מבשלו שנית אין כאן יצירה חדשה ואין על בישול זה שם מלאכה.
ומה שחידש מוה"ר זצ"ל שמה שאין בישול אחר בישול היינו משום שאין דרך לחזור ולבשל ומזה יצא לו לאסור עשיית צנימים משום שדרכם בכך זהו משום שבכל בישול לכאורה אין לומר שמבשל דבר מבושל שהרי ממשיך להתרכך או להתקשות והיא תמיד יצירה חדשה וכמו שהמבשל דבר שנתבשל כמכל בן דרוסאי חייב (עכ"פ לדעת הרמב"ם וסיעתו) היה  ראוי לחייב גם מבשל בדבר  שנתבשל כ"צ ולזה השיב דאף שממשיך לרכך או להקשות ולא ניגמר בישולו
והנה מקום לדון בו בעושה מלאכה חדשה, מ"מ כיון שאין דרך לעשות כן שרי, ואה"נ בדבר שדרכו בכך כצנמים אסור ומעתה דבר שבישולו ריכך אותו לגמרי או תיקונו לגמרי ומעתה דבר שבישולו ריכך אותתו לגמרי או תיקנו לגמרי ואנו רוצים לקלותו לתקנו בצורה שונה כגון קפה אינו בכלל כל האמור שהרי נגמר תיקונו ונעשה ראוי לאכילה, ואין לחייב מצד שלא נגמר תיקונו הראשון וממשיכו עכשיו אלא רק מצד שלא נגמר תיקנו שמבטל ממנו שם קלוי ועושהו מבושל שנחשב כדבר חדש ויצירה חדשה זו היא בעצם מחלוקת הראשונים אם יש איסור בישול אחר אפיה. שיש אוסרים שנחשב מבטל את האפיה איסור בישול אחר אפיה. שהיא דבר חדש וי"א שאינו מבשל את האפיה ונמצא שאין זה אלא תיקון בעלמא ושרי 
והנה הארכתי לבאר דעת מוה"ר זצ"ל לפי הנלע"ד ושרי ואשאת"מ 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן