לרב יעקב כהן שליט"א שו"ת לב חנון ב' סי' ל"ח מרבי אברהם מימון שליט"א ממרסיי. בקיצור נמרץ הוא אומר: 1: אינה נאמנת כל עוד שאין עדים שנבעלה לנכרי. 2: הודאת פיו כמאה עדים דמי, דווקא לממונא אבל לקנסא ולעונש מלקות ולמיפסל לא. 3:בדבר ערוה שצריך עדים אינם נאמנת לשוויי נפשה חתיכה דאיסורה. 4:האומרת נבעלה לכותי לאו דרך הודאה היא, דהא אף פעם לא ידעה שהנבעלת לנכרי תהיה אסורה לכהן, וא"כ איך תודה, וממילה הדרא המעיקרא דאין אדם משים עצמו רשע. 5: לדעת רבי עקיבא איגר שהנבעלת לעכו"מ איסורו דרבנן 6: מהרשד"ם ושו"ת בית אפראיים דכהני זה"ז גריעי עוד מכהני חזקה מחמת רוב בלבול הגלויות. 7: אם הפקירה עצמה לגביו לחיות אתו כאשתו לכל דבר, לא דבר קטן הוא, ולכן יש לאמר שזה דיעבד ומותרת לו. (עיין ציץ אליעזר חלק י"ט סי' ל"ז. 8:הרב עובדיה יוסף לא הסכים לזה, אבל הרב מרדכי אליהו והרב אליעזר רבינוביץ כן הסכימו.