עלייה לבית הקברות בחנוכה ופורים.

כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.

כרגע לא ידוע לי על שיעור מרן שליט”א בענין, אמנם תוכלו לפנות למכון טעמי תורה, יש להם קונטרס שלם על המגילה בענינים אלו.

כתובת המייל שלהם היא:[email protected]

אדרבה עיקר הדין הוא שאשה מוציאה כמבואר בשלחן ערוך (סי’ תרפ”ט ס”ב) ובהערות איש מצליח שם, ואף שיש חולקים, מכל מקום להלכה אין שום פקפוק בזה.

יש אמנם בעיה מצד צניעות, אבל בבעל אין שום בעיה.

אזכרת ה-11 חודש יש לעשותה בחודש ניסן. לגבי אם האזכרה העיקרית היא ב-12 או ב-13 יש מחלוקת, ולדעת מרן הגרע”י ועוד העיקר הוא בי”ג חודש, ולדעת מרן ראש הישיבה העיקר הוא הי”ב חודש וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.

לגבי העליה לקבר, לא נהגו לעלות ב-11 חודש, א”כ לא שייך עליה לקבר בניסן, רק ביום האזכרה שהוא בי”ב חודש או בי”ג חודש.

יש לעשות את האזכרה לאחר החג בתאריך, אלא אם כן אינכם יכולים באותו יום ואז עדיף להקדים מאשר לאחר.

מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.

זה לא מרן ראש הישיבה שליט”א אלא עורכי הערות איש מצליח.

לגוף הענין עיין בסוף הספר שביארו היטב שאין כאן שתי דעות, א”כ אין כאן ספק שמא טעויותיה לא מעכבות, אין צד כזה.

מותר לאבל להשתתף בסעודת פורים רק שיהיה בלא כלי נגינה (חזון עובדיה פורים עמ’ ק”פ), ולכן אתם יכולים לבא אליו ולעשות סעודת פורים בלא כלי נגינה.

ואם אתם לוקחים אותו למקום שכבר יש כלי נגינה, אם רגיל להיות שם כל שנה יש חשש אבילות בפרהסיא ומותר לו לבוא לשם גם כאשר יש כלי נגינה (עיין חזון עובדיה אבילות ח”ב עמ’ שס”ה).

מכיון שאבל מותר הוא לאכול בשר ולשתות יין כמו שפסק מרן בש”ע יו”ד (סי’ שע”ח ס”ח), נמצא שאינו מבטל את עיקר דין השמחה בפורים ולכן לא הקלו בשאר דיני אבילות, אבל אונן שאינו אוכל בשר ושותה יין ראו להקל לו מפני שמחת פורים.

יש לעשות אזכרה גם בי”ב חודש וגם בי”ג חודש.

ביום האזכרה יש להדליק נר ועדיף נר של שמן, להרבות בצדקה ובמעשים טובים לע”נ האבא זצ”ל.