הרמב"ם בהלכות מזוזה פ"ה ה"ד כותב "מנהג פשוט, שכותבין על המזוזה מבחוץ, כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה, שדי; ואין בזה הפסד, לפי שהוא מבחוץ. אבל אלו שכותבין בה מבפנים שמות מלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות--הרי הן בכלל מי שאין להן חלק לעולם הבא: שאלו הטיפשים, לא דיי להם שביטלו המצוה; אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו היא קמיע להנית עצמן..." אם כן משמע שאותיות הנכתבות על הגליון מבפנים פוסלות את המזוזה ומדוע יש לחלק בין מזוזה וספר תורה?
הרב שלמה מועלם
בעניין מספרי העמודים בגליונות ספר תורה וכן בחותמות צה"ל בס"ת צבאיים כתבנו בס"ד תשובה להתיר מטעם שנכתב רחוק מן הכתב, וכן לא נעשה כקמיע ובשמות מלאכים, אלא סימן בעלמא ותשובה זו תיראה אור בקובץ ויען שמואל שנת התשע"ז שיצא לאור בקרוב
ומודה מראש לרב הכותב שבזכותו כתבתי בעניין זה