1. נראה לעניות דעתי לפום ריהטא שלא קיים מצווה, שסוף סוף את מטרת המצוה שהאבידה תשוב לבעלים לא קיים, ודומה הדבר למה שכתוב בבא קמא (דף ט"ז עמוד ב') שירמיה התפלל על אנשי ענתות שאפילו בשעה שעושים צדקה יכשילם הקדוש ברוך הוא בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו שכר עליהם. עיין שם. ומכל מקום אין עליו תביעה, שהרי מה היה לו לעשות, ואפילו לפי מי שאומר (בבא בתרא דף כ"ז עמוד ב') סימנין לאו דאוריתא, מכל מקום אמרינן התם דניחא ליה לבעל אבידה למיהב סימנין ולמשקלה.
2. נראה לעניות דעתי דפשיטא דקיים מצוה, וכמו שאמרו בבא במציאה (ד, כ"ו עמוד ב') הרואה סלע שנפל משניים חייב להחזיר, וכמו שמחזירים אבידה לתלמיד חכם בטביעת עין ואין צריך בסימנים כלל.
ע"ה אריאל צברי.